לפני כמה חודשים, אחרי שממש לא הקשבתי לגוף שלי והזנחתי את הבריאות, התמודדתי עם כאבים עזים בברך. זה היה כאב שלא נתן לי מנוחה, גם לא בלילה. ההליכה הפכה למעטפה כבדה ואני הרגשתי שאני מתרסקת מבפנים.
אז החלטתי לחפש פתרונות והתגלגלה אל פיזיותרפיה. ברור שאמרו לי הרבה דברים על חשיבותה, אבל מעולם לא דמיינתי שהייתי צועדת לעולם הזה ברגליים ספקניות כל כך. כששכבה מול המתרפאה שלי בפעם הראשונה, החוויה הייתה כמו מפגש עם חברה שמעולם לא פגשתי - היא הבינה אותי ברגע אחד ומיד הציעה את השיטה שלה.
השבועות שעברו היו מאתגרים. למדנו לעבוד יחד: הייתי צריכה להתחייב לתרגילים בבית בעקבות השיעורים שלנו ולהיות סבלנית לשינוי שיגיע. וכאן בעצם התחיל המסע שלי מחדש - תהליך של חיבור לגוף ולמה שהוא מעביר לי בכל יום.
מה שניצץ בעיניים שלי במשך כל התהליך היו רגעי ההצלחה הקטנים: כאשר הצלחתי לקום מכיסא בלי להיתקע או אפילו לצאת לריצה קלה ברחוב שליד הבית- כל צעד נוסף הפך למסיבה קטנה במוח שלי! פתאום גיליתי את הכח שיש בגוף שלנו, וכמה חשוב לשמור עליו כשהוא מספר לנו מה הוא צריך.
ולכם אני רוצה להגיד - אם אתם מרגישים בכאב או פשוט חסרים מוטיבציה לזוז יש דרך למצוא מחדש את הכיף בתנועה ובפעילות גופנית. אל תחששו לקחת את הצעד הראשון ולקבוע פגישה עם איש מקצוע שמתאים לכם; לפעמים אנחנו צריכים עזרה כדי לגלות איך לראות את עצמנו שוב בדרך חדשה ומרעננת.
אני כאן כדי לומר שאפשר להרגיש טוב יותר אם רק נותר פתוחים לכך ונקשיב לעצמנו באמת.
ואז על