כשהייתי ילד, הבית שלנו היה מלא במכשירי חשמל שהיו מופעלים על ידי הורים שלי. טלוויזיה, מכונת כביסה, קומפקט דיסק והכי חשוב - המחשב הראשון של המשפחה. הייתי יושב שעות מול המסך ומסתכל עליו כאילו מדובר באורח שליט שלא ניתן לגעת בו. תמיד ראיתי את הטכנולוגיה כמחשבה מפחידה, משהו שיכול להשתבש ברגע.
בזמן האחרון מצאתי את עצמי לוקח על עצמי יותר אחריות בכל הנוגע לבית ולתחזוקה שלו. אחד המכשירים שמאוד הפתיע אותי היה הרמקול החכם שהבאתי הביתה כדי להוסיף קצת מוזיקה לחיים היומיומיים שלי. בהתחלה, דאגותיי צפו ועלו; מה אם זה לא יעבוד? מה אם אני אשבור אותו? תהיות כאלה רדפו אותי.
יום אחד שבשעות הערב המאוחרות חזרתי הביתה אחרי יום עבודה קשה ודי ארוך. רציתי לנגן לעצמי מוסיקה מרגיעה אבל פתאום נזכרתי ברמקול הזה שעמד שם בפינה עכשיו שבועות שלמים מבלי להשתמש בו. לקחתי נשימה עמוקה והחלטתי לעשות את הצעד - התקרבתי אליו והפעלתי אותו עם פקודה פשוטה: "היי, מיוזיק אלי!"
ואוו! איזה קסם קרה פה! הרעש המתוק של השירים האהובים עליי מילא את החלל וגרם לי לשכוח מהמונוטוניות של היום-יום. באותו רגע הבנתי שאני בעצם לא יכול להיות כל כך מפוחד מאלקטרוניקה כמו שחשבתי בעבר; להפך, היא יכולה להיות מקור לנוחות ושמחה.
טיפ קטן ממני לכל מי ששקל להביא כמה מכשירים חדשים הביתה: אל תפחדו מלעשות טעויות או לגלות דברים חדשים! תנו לעצמכם הזדמנות להתנסות - אולי תמצאו דרך חדשה ליהנות מהחיים שלכם ומן הטכנולוגיה שסובבת אותנו.
מאותו יום ואילך התחברנו לרמקול הזה בצורה הכי טובה שיש ועד היום הוא משמש אותי גם כשאני מתארגן בבוקר וגם כשאני מארח חברים בערב. בסופו של דבר, החיים הם זמניים ובשביל זה כדאי לנו ליהנות מכל שנייה - אפילו בעזרת טכנולוגיה שנראית לפעמים מאיימת אך למעשה יכולה להוות גשר לחוויות חדשות ומרגשות.
ואז על