אני זוכרת את היום הזה, כשעמדתי במרכז הסלון שלי, מוקפת בערמות של חפצים שלא השתמשתי בהם שנים. בגדים שלא מצאו את הדרך אל הארון, ספרים שכבר קראתי אבל לא יכולתי להיפרד מהם ודברים שהיו צריך להכניס למיחזור מזמן. זה היה מבול של פריטים שהקיף אותי - ומרגיש כאילו כל אחד מהם סחב עמו טיפה מהכאב שלי.
בעקבות השיחה עם חברה ששיתפה על איך שהיא עשתה ניקיון בעונת האביב והרגישה קלילה יותר, החלטתי לנסות גם אני. לקחתי יום חופש מהעבודה, ציידתי את עצמי בכמה שקיות זבל והרבה כוונה טובה. האמת? בשעה הראשונה פשוט התלבטתי אם להתחיל בכלל.
אבל כשהתחלתי לפתוח את הארון הראשון ולמיין אותו, התחלנו לצוף ללא הכרה כמה זיכרונות. החולצה שזכורה לי מיום הולדת 30 שבו חגגנו ככה בפארק עם חברים טובים; הספר שהשאלתי מהספרייה בדיוק כשעברנו דירה ולא חושבת שאי פעם החזרתי אותו; הצעצועים שמזכירים לי בילדות ובתום לבבות פתוחים.
עם כל דבר שסיננתי החוצה, הרגשיתי כיצד אני משחררת לא רק מקום פיזי אלא גם מסיר העומס הנפשי שנוצר בעקבותיהם. זה היה תהליך ארוך ועייפות באו לידי ביטוי בכל שרירי הגוף שלי - אבל יחד עם זאת הייתה תחושת הקלה וסיפוק שעוטפת אותי כמו שמיכה חמימה ביום קר.
אחרי מספר שעות, הסלון נצץ והוא נראה פתאום רחב וקטן באותה נשימה - היו בו פחות דברים אבל הוא הרגיש הרבה יותר חי. וכל חפץ שחזר במקום שלו גרם לי להבין שאני יכולה לבחור איזה סוג חיים אני רוצה ליצור לעצמי ואיזה חוויות באמת חשובות כדי לשמור בסביבה שלי.
אז אם אתם תקועים בין ערמות שמצטברות בביתכם או שאתם מרגישים שאין לכם מקום לחיים חדשים - אפשר להתחיל בצעד קטן ולהתחיל לנקות, לא רק מבחוץ אלא מבפנים. לפעמים יש צורך לכוון את הלב קודם כדי למצוא מחדש את עצמנו בתוך הבלגן.life-coach
ואז על