לפני מספר חודשים, התיישבתי אצל האופטומטריסט שלי לבדיקה רגילה. מדובר במפגש שולי למדי, אבל פתאום, באמצע הבדיקה, נתקלתי באחת מהתובנות החשובות בחיים - איך מדי פעם אנחנו פשוט מפסיקים לשים לב לפרטים הקטנים שסביבנו.
היה לי חשש קל כשהוא ביקש ממני להסתכל דרך המכשירים המוזרים שלו. עד שאני נזכרתי שרק לפני שנתיים חוויתי כאב ראש קשה בגלל בעיות בראייה. אז הגעתי עם תיק מלא בשאלות ותובנות על החיים וגם על עצמי. הוא התחיל לסובב ולטפוס את העדשות ואני מצאתי את עצמי מתרכז בהן יותר מאשר במה שעל המסך.
ופתאום זה הגיע אלי - ככל שהיו יותר עדשות והן הסתובבו בין עיני, כך יכולתי לראות את הדברים כמות שהם באמת. אני זוכר שנאמר לי "זה החדירה הנכונה", ושוק הדמיון שלי הפך למציאות ברורה ומדויקת. אחרי כל התהליך הזה לא רק שיצאתי עם מסגרת חדשה ומשופרת לילדים (שלחלקם כבר עשיתי תור) אלא גם עם תובנה: ראינו נכון מה שאנחנו רואים או שאולי אנחנו צריכים לחפש גם בתוכו של הדבר?
מאותו רגע החלטתי להתחיל לתעד פרטי חיים יומיומיים ואפילו לקבוע שעות מיוחדות להביט בסביבה שלי כמו ילד קטן שמגלה עולם חדש - גורמי טבע סביבי, חברים השבים משגרת היום יום שלהם ואפילו זמננו שלנו יחד כחברים משפחה.
אז טיפ שלי? אם אתם מרגישים קצת תקועים או משעממים בחיי היומיום שלכם - לכו לבדוק את הראייתכם. לפעמים העלאת הריכוז ופשוט לראות מחדש יכולה לפתוח בפניכם דלתות שלא ידעתם שיש.
והכי חשוב, לעולם אל תשכחו להסתכל אחורה ולגלות כמה פעמים הייתם זקוקים למשקפיים ולא הייתה לכם בכלל תחושה לכך!
ואז על