היה לי יום אחד במיוחד, שבו החלטתי לצאת לטיול קצר בשכונה. זה היה ביום אביבי, השמש זרחתה, והעולם נראה כאילו הוא מתעורר מחדש אחרי חורף ארוך. תוך כדי הליכה בשביל הצר שהיה מלא בפרחים צבעוניים, הבנתי כמה הצבעים סביבנו משפיעים על הנפש שלנו.
בהתחלה לא שמתי לב לזה כל כך. פשוט נהניתי מהנוף ומהאירועים הקטנים שסובבים אותנו - ילדים משחקים כדורגל ברחוב, נשים מגישות סלט ירקות מבריאים ומתאספות לשיחה יפה על גדרות הגינה. אבל אז נתקלתי באישה מבוגרת שעמדה ליד ערוגת פרחים בוהקת בצבעי פוקסיה וצהוב.
היא פנתה אליי ואמרה: "ראית פעם משהו יותר יפה מזה? השמחה שבפרחים היא קצת כמו השמחה שבחיים". המשפט שלה נשאר בראש שלי הרבה אחרי שהשיחה סוף סוף נגמרה. המילים האלו גרמו לי לחשוב עד כמה לצבעים יש כוח להעביר רגשות.
למשל, אני תמיד חשבתי שירוק זה צבע מרגיע, ושום דבר לא יכול להשתוות לנוף הירוק של הכרמים בעונת האביב. כשהייתי עובר לידם עם חברים, הייתי מרגיש איך העיניים שלי נפתחות לרווחה וכך גם הלב שלי. בצד השני של הסקאלה נמצא האדום - צבע שאני רואה בכל פעם כשאני אוהב או עצוב מאוד; הוא מזכיר לי את התשוקה ואת הכאב במקרים בו זמנית.
אז אם אתם שואלים אותי מה היו לומדים הילדים אם רק היינו מדברים על צבעים - הייתי אומרת 'להקשיב לעצמם'. לבחור משהו קטן בעולם ולהרגיש מה הם חושבים עליו ולאיזה זיכרון הוא מחזיר אותם. ואם תוסיפו לזה טיפה יצירתיות ותציצו מבעד לחלון שוב פעם - אולי תופתעו לגלות עולם חדש מסביבכם.
בסופו של דבר - העולם עשוי מכל כך הרבה גוונים וסיפורים; לכל צעד צעידה בחוץ יש את ההזדמנות שלו להוסיף עוד שכבה לרגש שלנו ולפתוח אותנו להרבה יותר משאנחנו למשל מצפים לראות ביום רגיל בשגרה שלנו.
ימי האביב מתחילים להיות יפים ובוהקים ואני ממליצה לכם לצאת החוצה ולחקור את כל הצבעוניות הזאת!
ואז על