חודשים ספורים לפני התקופה שבה העולם כולו השתנה בעקבות הקורונה, החלטתי להשתתף בקורס אונליין על ניהול זמן. אני זוכרת את היום שבו נרשמתי - ישבתי בבית, עם כוס קפה ביד וברקע מוזיקה רכה. התלבטתי אם זה באמת מה שאני צריכה. תמיד האמנתי שכשיש מורה בכיתה, המידע עובר בצורה הרבה יותר אפקטיבית.
כשהקורס התחיל, הגעתי עם חששות רבים: האם הייתי מצליחה להתרכז לבד? האם באמת אמצא את עצמי מול המסך? אבל אני חייבת להגיד לכם שלאחר כמה שיעורים הבנתי שהשראה לא בהכרח מגיעה מהמילים שנאמרות אלא מהתחושות והרגשות שעולות מתוך הלמידה.
נכון שאי לכך צריך קצת יותר משמעת עצמית כשהכל בו זמנית נמצא במרחק קליק, אך גיליתי ששיעורי הבית הפכו להיות רגעים של התבוננות פנימית. בזמן אחד השיעורים היה פסק זמן שבו כל אחד מאיתנו שיתף איך הוא מתמודד עם ניהול הזמן שלו - והתמונות שהציוניים שלנו הציבו חוברו תמונה מרגשת ועמוקה.
אחד המשתתפים סיפר איך הוא מנהל את יומו בין עבודה בבית לגידול ילדים קטנים - ולא יכולתי להפסיק לחשוב עד כמה כולנו פתאום מצאנו את עצמנו באותו סירה ללא מעצורים כשהעולם החיצוני נסגר סביבנו. זו הייתה מסיבת תה בסגנון חדש; לכולנו היו את אותם קשיים ואת אותה תחושה של חוסר ודאות.
מהשלב הזה אתה מבין שגם כשאתה לבד מול המסך - הדרך שבה אנשים מתמודדים עם החיים והאתגרים שלהם יכולה להזין אותך ולהעניק לך כוח לפועל. אז ברצוני לשתף טיפ קטן: אל תחששו להציץ לעולם של למידה מקוונת! זה יכול להיות כל כך מגוון ומעטפת מפרינה לדברים שמעולם לא ניסיתם קודם לכן.
אני ממליצה לכל אחד לנסות קורס אונליין - ובכן, מה יש לכם להפסיד? אתם עשויים למצוא לאורך הדרך עוד צדדים שאתכם לא הכרתם או לחילופין תפיסות חדשות שעלולות לשנות לכם את החיים וזה בהחלט קריאה למסע חיובי מחדש ביניכם לבין עצמכם.
ואז על