לפני כמה שבועות, החלטתי להפתיע את המשפחה שלי וארגנתי סוף השבוע בבריכה ציבורית ליד הבית. לא מדובר רק במים הכחולים והצלולים, אלא בחוויה שכוללת כל כך הרבה יותר. כשהגענו, עוד היה קריר ולבשנו עלינו מגבות צמר, אבל ברגע שנכנסנו למים הללו שהזכירו לנו מימי הקיץ הלוהטים בפעם האחרונה באילת, הרגשנו כאילו אנחנו מנותקים מהעולם.
השמש התחילה לשטוף אותנו בהדרגה ואני לא יכול לשכוח את החיוכים שפשטו על פני הילדים שלי כש הם קפצו למים עם ההתרגשות המוכרת של תינוקות המגלים עולם חדש. זה היה רגע קטן אבל כזה שגרם לי לחשוב כמה חשוב לקחת הפסקה מהשגרה העמוסה שלנו לפעמים ולהתמסר לרגעים האלה שאין בהם שום דבר אחר מלבד שמחה ורוגע.
בין התופס כיון ותפוס מים שטפו אליי מחשבות על תקופות אחרות - כמו למשל תרבויות שונות בעולם שבהן הבריכות הן מרכז החיים הקהילתיים שלהם. אצלי אין הרבה אנשים ששוחים ביחד; כל אחד עסוק בענייניו היומיומיים. וכשהשקפתי מים צלולים באור השמש שמעתי שהם מדברים מילולי עונג רק לעבור מידי פעם מהמקום הכי מוכר במשרד למקום הזה שבו אני יכול להיות פשוט אני.
טיפ: כשאתם חושבים על לביא בצורת נופש או טיול ליום-יומיים לא תמיד חייב להיות רחוק! בריכה מקומית יכולה לספק לכם בדיוק את אותו ניסיון משחרר ומרענן שאתם מחפשים, ואם אתם מזמינים פיקניק קליד האוכל לתוך מתקן מוסדי מיוחד ישר מול השטח הירוק שבסביבה.
אחרי יום מלא בשחייה וצחוקים ולקראת השקיעה ראיתי את עצמי מתיישב ממש ליד הבריכה ושואלים אותי אם אפשר לצלם 'תמונה משפחתית'. בעודי מסתכל מסביב הבנתי סוף סוף: זו לא רק בריכה אחת נוספת-זו סיפור חיים שעוטף אותך בכל כך הרבה רגשות ונגיעות חדשות , שלא בטוח שאפשר להסביר במילים נוספות מעבר למה שאנחנו מרגישים פה עכשיו.
ואז על