לא מזמן חזרתי מחוויה מדהימה שגרמה לי להבין עד כמה השפה משפיעה על הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם. הייתי בטיול בדרום אמריקה, וכשהגעתי לעיירה קטנה באקוודור, נחשפתי לעולם חדש לגמרי. אנשים דיברו ספרדית בשטף, ואני ניסיתי להסביר את עצמי עם אותן מילות בסיס שתפסתי בלימודים.
בהתחלה הרגשתי כמו דג מחוץ למים, אבל אז קרה משהו קסום - פגשתי אישה מבוגרת בשם מריה. היא הפתיעה אותי כששמעה שאני מתעניין בתרבות המקומית והזמינה אותי לביתה הקטן לארוחת ערב. תוך כדי הבישול שלה, התחלנו לדבר. אני ניסיתי להביע את עצמי באנגלית-ספרדית משובשת והיא חייכה כשלעיתים היה ברור שאנחנו לא מדברים באותה השפה.
אבל בעזרת חיוכים ושפת גוף, הגבולות של השפה נמנעו ממני ואת התקשורת האמיתית גילינו יחד דרך המנות שהיא הכינה ואפילו דרך סיפורי הילדות שלנו - גם אם הם בעברית או בספרדית. כל מילה שסיפרה לי התאחדה עם הטעמים שהרגשתי ובאותו רגע הבנתי כמה העבר שלנו מושפע מהמקום בו אנו גדלים ומהשפה שאנו מדברים.
אז מה למדתי מכל זה? לשון יכולה להיות מכשול לפעמים, אבל יותר מזה - היא יכולה להיות דלת ללבבות ולנפש של אחרים. טיפ קטן שלי: אל תחכו שיהיה לכם שליטה מלאה בשפה לפני שתצאו להרפתקאות חדשות! כל שיחה קטנה וכל ניסיון להעביר רעיון יכולים לפתוח בפניכם עולמות חדשים ודרכים לראות דברים שלא ראיתם קודם לכן.
אני מאמין שככל שנפתח את עצמנו בפני שפות שונות וניצור קשרים עם אנשים אחרים - כך נוכל ללמוד לא רק עליהם אלא גם על עצמנו בדרכים בלתי צפויות.
ואז על