לפני כמה חודשים לקחתי את השלב המרגש והמפחיד בו זמנית של אימוץ כלב. לא סתם כלב, אלא מעורב גדול עם לב לא פחות גדול בשם ליאון. מאז שהגעתי אליו מהמקלט, החיים שלי השתנו לחלוטין. בהתחלה, יום יום היה לי קשה להבין איך אני יכול להכין אותו לעולם שבחוץ - הלעשות צרכים במקום הנכון, להישאר רגוע כשאנחנו יוצאים לטיולים או פשוט לשמוע בקולות שאני משמיע.
ליאון הגיע אליי מלא פחדים אבל גם עם רצון עז ללמוד ולהיות חלק מהמשפחה. אחת מהתובנות החשובות שהבנתי במהלך האילוף שלנו היא שמהות האילוף אינה רק בפקודות ובשמירה על סדר - מדובר על בניית מערכת יחסים עמוקה בין אדם לכלב שלו.
לאחר חודשים של עבודה מאוד מאומצת (ולפעמים מתסכלת), הגיע הרגע שבו ליאון באמת הצליח להבין פקודה פשוטה כמו "שבת!" כשהייתי משיב לו בצילום חיובי כמו נשנוש קטן או הרבה אהבה וברכות. זה היה רגע קסום! העיניים שלו אמרו הכל: "אני מבין אותך! אני רוצה להיות איתך".
חשוב לי להדגיש שאילוף אינו חייב להיות תהליך יבש ומשעמם. אפשר להפוך את זה למשחק כיפי ושמח! אחד הטיפים ששימשו אותי הוא להשתמש בשיטות של חיזוק חיובי בכל מפגש שלנו; אם הוא עשה יותר מדי פרצופים מצחיקים בזמן ניסיונו ללמד אותו לשבת, הייתי צוחקת ומעניקה לו גירוי נוסף כדי שכיף יהיה לו.
כשהבטתי בליאון כשהוא ישן על הספה בסופו של יום אחרי טיול מוקדם בבוקר ודקות ארוכות שבהן עבדנו יחד על הפקודות שמילאו אותנו באושר - ידעתי שאין באמת דבר יותר ממלא מלהיות קשורים כך יחדיו.
אז אם אתם גם בדברים כאלה עם חברים ארבע רגליים שלכם, זכרו שזה לא תמיד קל ולא חייב להיות מושלם אבל החיבור הזה שאתם בונים הוא מעבר לכל מילים. אין ספק שאני גם אמליץ באהבה רבה לכל מי שמתעניין להתחייב למערכת יחסים מדהימה הזו ולבחור בדרך זו של חינוך ותקשורת תוך הקשבה הדדית בין שני הצדדים.
חדוות הלמידה היא מהממת ואני מרגישה שהתהליך כולו עדיין ממשיך להתפתח אצל שנינו.
ואז על