היום החלטתי ללכת על טיפול עצמי ולצאת לקניות בחנות הספורט השכונתית. כמו שתמיד קורה לי, זה התחיל עם רצון לרכוש זוג נעלי ריצה חדשות והפך לארוחה של רגשות וזיכרונות.
כשהגעתי לחנות, הרגשתי שאני נכנס לעולם אחר. כל כך הרבה צבעים וגדלים מסביבי - נעלי ספורט שמחכות למישהו שיעטוף אותן ברגליים שלו ויסע קדימה. אני תמיד שואל את המוכרות שאלות על מה חדש ומה כדאי לבחור, אבל הפעם זה היה שונה - הייתי שם כדי לגלות משהו מעבר לנעליים.
נזכרתי כשיצאתי בפעם הראשונה לרוץ אחרי חודשים של עצב בבית. היו אלו ימים קשים וכואבים בחיי, והריצה הייתה הדרך שלי לברוח מהמציאות. כאילו בניתי לי עולם קטן שלי בין הלבבות שהקצב שלי יצר על האדמה. כמה חופשי הרגשתי ברגעים ההם!
ואז פתאום התפרץ לתודעתי זיכרון מהמוקדם יותר שבו ניסיתי להיכנס לספורט ולעבור בסופו של דבר ליד החנויות האלה מבלי להיכנס ועדיין לנסות למצוא תירוצים לכל דבר: “אין לי זמן” או “זה לא בשבילי”.
הלב שלי התחיל לדפוק יותר מהר כשהתקרבתי למדף הנעליים החדשות - לבשתי זוג שהתאים בדיוק למחשבות שלי; הם היו מעוצבים בצורה מושלמת! רגע לפני שסגרנו עסקה עם המוכרת, היא שאלה אותי אם אני רוצה גם לבדוק בגדים מתאימים כמו מכנסים או גופיות.
ופתאום הבנתי: למה לא בעצם? אין טעם להשקיע בנעליים טובות אם אני הולך ללכת איתן בבגדים ישנים ולא מתאימים לגופי ובטח שלא בליבו החדש שמעוניין לפרוץ החוצה.
בסוף יצא לי להזמין זוג נעליים ושני סטים של בגדי ספורט שהרגישו כמו נשיקה קטנה לעצמי בעורף. עמדתי בתור ושמחתי בכל ליבו על הבחירה שעשיתי באותו יום לשדרג את חוויית הספורט שלי ובאותה הנשימה להיות נאמן לעצמי ולרגשותיי.
אז טיפ ממני - כשאתם יוצאים לחנות ספורט, חשוב לזכור שזה הרבה יותר ממוצרים פיזיים; זו הזדמנות להתחבר מחדש אל עצמכם ולהשאיר את הפחדים מאחור לפחות לכמה צעדים!
ואז על