לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי שוכב על הספה, מתוסכל ולא מסוגל לזוז. תפסתי את עצמי בוקר אחד ואמרתי: "תשמע, הגיע הזמן לעשות שינוי." אחרי תאונה קטנה שעברתי בזמן רכיבה על אופניים, הגב שלי התחיל לבעור ואני הרגשתי כאילו עשיתי חוזה עם הכאב. נלחמתי בו יום-יום וחשבתי שעם הזמן הוא פשוט ייעלם. טעיתי.
חבר טוב המליץ לי לפנות לפיזיותרפיה. בהתחלה הייתי סקפטי; איך יכול להיות שאדם זר ידאג לגוף שלי יותר ממני? אבל כשהגעתי למכון הפיזיותרפי בפעם הראשונה, מיד הרגשתי אווירה אחרת. זה היה מקום שבו אני לא רק עוד מספר אלא אדם שיש לו סיפור ואתגרים משלו.
המטפל שלי, עדי, היה פשוט מדהים. בשיחה הראשונה שלנו הוא שאל אותי לגבי כל פרט כואב שהיה בתהליך ההחלמה שלי - והרגשתי שהוא באמת מקשיב. כבר במפגש הראשון התחלנו לתרגל תנועות שהיו עבורי כמעט בלתי אפשריות בהתחלה: לקום מכיסא ולשבת עליו שוב בלי לכאוב.
לאחר כמה מפגשים שבהם הלכנו בדרך הזאת של חקירת הגוף והכאב שלו, הבנתי משהו עמוק יותר: הרבה פעמים אנחנו מתמודדים עם כאבים פיזיים שהם הרבה יותר מאשר סכנת נפילה או אי נוחות מהרחוב. הם הרבה פעמים מסמלים חסמים רגשיים שאנחנו מעמידים מול עצמנו בחיי היומיום.
אז טיפ קטן ממני למי שמתמודד עם כאבים גופניים או קשיים פיזיים - אל תתרחקו מהעזרה המקצועית! שלכם יש את היכולת להתחבר לעוצמות הפנימיות שלכם דרך גוף שמכיר בכאב בדיוק כמו שאתם מכירים אותו באוכל ובחשיבה המעמיקה שלכם.
עכשיו כשאני יוצא מהמכון אני מרגיש שאני לא רק יוצא מבחינה גופנית בהרבה יותר טוב - גם הנפש שלי קיבלה חיזוק עצום ומלא השראה להתקדם הלאה בצעד הבא של החיים!
ואז על