לפני כמה חודשים, בחיפוש אחרי תחביב חדש שייתן לי קצת משמעות ויאפשר לי להתחבר לאדמה, החלטתי לנסות את כוחי בגידול ירקות במרפסת הבית שלי. תהליך שהחל כאילו כהבטחה של שינוי, הפך מהר מאוד להרפתקה מדהימה שגילתה לי צדדים חדשים על עצמי.
באופן מעניין, העונה הראשונה הייתה מלאה באתגרים. שתלתי עגבניות, חסה ופטרוזיליה - כל מה ששמע אותי משתוקק לעצם הרעיון של גידול משהו בעצמי. חשבתי שאני מפיק הנאה רק מעבודת האדמה ומהשקייה בוקר וערב. אבל עם הזמן גיליתי שהתחביב הזה מבקש ממני יותר; הוא גרם לי להאט ולהתבונן בעונות השנה.
אני זוכרת במיוחד את היום שבו התחלתי לראות ניצנים קטנים פורחים מתוך האדמה - לבבות מתוקים ממש! זה היה רגע קסום, ההרגשה כשאתה רואה את הזרעים שאתה נטעת בתחילת האביב מתחילים לממש את עצמם; כאילו אני חלק מקסם גדול יותר שמתרחש בעולם מסביבי.
בהמשך מצאתי גם שכדי שירקות יגדלו היטב, יש צורך בכמובן בתשומת לב רבה - שקיפות מלאה בין השקיה לדישון שילוב של סבלנות והרבה אהבה למלאכה הזו. הכרתי איזו משמעת פנימית יש בכך להשקיע בפרויקט קטן ועצמאי כזה בלי ציפיות לרווחים - פשוט כדי ליהנות מהתהליך עצמו.
טיפ שאני יכולה לתת לכל מי שרוצה לנסות חקלאות עירונית: קחו לכם פינת גידול באור שמש ומספיק מקום להתפתח בהדרגה. אפשר להתחיל עם עציץ אחד או שניים ולהתקדם - אל תהיו בררניים מידי לגבי איזה ירקות לבחור! תנו לעצמכם לשחק עם האפשרויות ולראות מה עובד טוב עבורכם.
בחודשיים האחרונים כבר יצא לי להכין כמה סלטים עסיסיים שהכינו חברים משפחה ויש לציין שהתלהבותם היא החיזוק הכי גדול מבחינתי ולעיתים בגלל העשבים היתר הייתי יכול להגזים בהכניס אותם לסלט בטעות (כי באמת קשה לדעת לפעמים).
אז במקום זרמים המטופסים בעיר הגדולה והמרוצפת, מצאתי נחת בדברים הקטנים: אכלנו כמו מלכים וסיימנו כל ארוחה בזכות הירקות שחיכו שם בשקט עד שנגענו בהם ואהבנו אותם ואת הטעם הטרי שלהם. זו הזמנה להעיף מסתכלות למציאות היומיומית שלנו ולחפש אחר רגעים קשים שלא היינו מגלים אם לא היו לנו שטחי עבודה ליד הדלת - אוצרות קטנים בכל פינה שאפשר ללוש ולהשתעשע איתם במשך שעות מרובות בעבודה נאמנה שיוצרת סכנה חדשה לגידלים העירוניים שלנו!
אז קדימה לחייך אל החיים הבאים אתם ובחרו גם לכם קטע שלכם בקהילה הצומחת הזאת!
ואז על