לפני כמה חודשים, אחרי חוויה לא פשוטה שהייתה כרוכה בטראומה גופנית, מצאתי את עצמי בשיאם של כאבים בלתי נגמרים. כל צעד הרגיש כמו מסע בעזרת רגליים כואבות, וכל פעם שקיוויתי שאוכל להתרכז במשהו אחר - הגוף הזכיר לי שהוא בכלל לא מרוצה. זה היה הזמן שבו נחשפתי לעולם המופלא של הפיזיותרפיה.
עשור לפני כן, לא הייתי מעלה על דעתי ששיקום פיזי יכול להיות דבר כל כך משמעויות וכזה שיביא אותי למקום חדש בחיי. בפגישה הראשונה שלי עם הפיזיותרפיסטית שלי, היא נכנסה לחדר באנרגיות חיוביות מידיות. עשה רושם שהיא יודעת מה היא עושה - ולי הייתה רק תקווה שמישהו יוכל לעזור לי לשוב לעצמי.
במהלך הטיפולים שלה איתי, גיליתי הרבה יותר מאשר תרגילים לגוף: מצאתי תמיכה וחום במקום שלא ציפיתי לו. היכולת לדבר על הקשיים שהיו לי ובעיקר לקבל אישור לכך שזה בסדר להרגיש מתוסכל - זו הייתה החוויה הכי משמעותית בשבילי. והפיזיותרפיה? הסיפור שם לא מתחיל ונגמר בתנועות או תכניות אימונים. זה גם על נכונות להתמודד עם הקושי ולהתקדם כשיש מחסום בדרך.
אני זוכר במיוחד יום אחד - לאחר שבועות של עבודה קשה - כשהצלחתי לעלות שוב מדרגה אחת בלי לפחד מכאב עצום (או לפחות פחד קצת פחות). ההרגשה הזאת הייתה כאילו חזרתי הביתה שנית אל עצמי; זה היה רגע מלא בגאווה והרבה דמעות של אושר.
טיפ קטן ממני: אם אתם מוצאים את עצמכם בקושי דומה לשלך-אל תת hesitate! פנו לעזרה מקצועית ואמיצה ובחרו לתמוך בעצמכם בדרך השיקומית שלכם. הגישה הנכונה יכולה לשנות חיים ולהוביל לצמיחה שמעבר לכאב הפיזי שהוא עבירה מיידית על הגוף.
לסיום, אני רוצה לומר שנדמה כי הכוח האמיתי טמון בנו ובנחישות שלנו להתגבר על הקשיים שצצים לאורך הדרך - ולא משנה כמה הם גדולים או קטנים בעינינו.
ואז על