היה זה יום סתווי, השמש הכניסה את קרניה דרך העצים והאוויר היה רווי בריח התפוחים והעלים הנושרים. יצאתי מהבית עם הרכב שלי שהזדקק למדי טיפול. לא רק לחיצונית, אלא גם לנפש. פעמים רבות אנחנו מתמקדים במראה החיצוני אבל במיוחד בימים כאלה, אני מבין שזה הרבה יותר מזה.
כשהגעתי למקום שבו אני רגיל לשטוף את הרכב, הבחנתי באיש זקן שישב ליד אחת מכסאות הממתנה. הוא הביט בי בחיוך ונראה שמח לראות אותי שם. שאלתי אותו אם הוא אוהב שטיפות רכב והוא התחיל לספר לי על הימים שבהם היה אדם צעיר כועס שכל דבר קטן מעצבן אותו - וגם איך לשטוף את הרכב היה חלק מהמרדף אחרי שלמות שלא באמת הייתה ניתנת להשגה.
“אתה יודע”, הוא אמר לי בעיניים נוצצות, “בשנים האחרונות גיליתי ששום דבר לא מושלם - ולא צריך להיות! כל שטיפה היא בעצם הזדמנות להתחבר מחדש לעצמי ולמציאות סביבי.”
ובכן, כשאני שוטף את המכונית שלי אני לא רק מסיר ממנה לכלוך ואבק. זאת תמיד הזדמנות להרהר על החיים שלי ועל האפשרויות החדשות שמחכות מעבר לפינה. תוך כדי השטיפה ראיתי את עצמי ממתן אירועים קטנים בחיי היומיום: איך אני משתדל לצלול לתוך רגעים פשוטים כמו חלון פתוח או שיחה עם חבר טוב.
אז הנה טיפ: בפעם הבאה שאתם משיטים ברחובות ושמים לב כמה המכונית שלכם מלוכלכת - קחו רגע לעצמכם. תנו למשחת השיניים הצהובה שנשארה לכם מהמוצ'ילה לצאת בסלון מים הסמוקים ותחשבו על כך שהשולחן שאתם משאירים מאחוריכם זו ההזדמנות להתחדש.
לא משנה כמה פעמים שטפתם או אתם מתכוונים לשטוף שוב - שתפו בכך עם עצמכם לפני הכול. כי בין לבין הלכלוך והשירות המבריק יש מקום לעבור דרך מרגשת שבוחרת בכל פעם מחדש לגדול ולהזדהות.
ואתם יודעים מה? הפעם החלטתי שגם האישה שאני הכי אוהב תזכה לשעה קלה של טיפוח בקניון שאינספור ילדים חמודים רצו בה בעונת הסתיו הקרירה הזו יחד איתי!
ואז על