זה קרה לי ביום שישי אחר הצהריים, בדיוק כשהתחלתי לתכנן את סוף השבוע שלי. החלטתי לצאת מהעיר למקום שקט בטבע. לקחתי את האוטו שלי, ובספונטניות של רגעים כאלה, יצאתי לדרך. הכל הלך מצוין עד שהגעתי לאיזו דרך צדדית שמדי פעם נראתה כמו מסלול חוויתי אבל בפועל הייתה קצת יותר מאתגרת ממה שציפיתי.
באותו הרגע החלה תחושת עלבון מתגנבת לליבי - משום שנכנסתי לג'ונגל הזה בלי לחשוב ואפילו בלי לבדוק לפני כן אם יש שם בכלל סלול או לא. כמובן שאחרי כמה דקות טובות של נסיעה בדרכי עפר קשות, הרכב שלי החליט שהוא מתעייף ופתאום נשמעה רעש בלתי צפוי מהמנוע. באותו רגע הבנתי שהעסק כאן לא עובד כמתוכנן - נתקעתי באמצע השום מקום.
ניסיתי להניע שוב ושוב, אבל הכל היה לשווא. עמדתי שם במרכז שום מקום, לבדי עם מחשבות לפנות גרר - רק שאני ידעתי שזה ייקח זמן ועד אז אני יכול לנצל את הזמן לעשות משהו פורה יותר… למשל ליהנות מהטבע שסביבי.
לאחר מכן התקשרתי לשירות הגרירה המקומי והזמנתי חילוץ. בזמן שחיכיתי לכך, ניסיתי למצוא דברים חיוביים בסיטואציה הזו: הנשימה המוחמצת של הטבע סביבי והרגשת החופש שבבריחה מהשגרה היו משכרים ונתנו לי הזדמנות להתבונן פנימה ולחשוב על חיים עצמם.
כשסוף-סוף הגיע נהג הגרר התברר כמה הוא היה מקצועי ואדיב; הוא לא רק חילץ אותי אלא גם הצליח להצחיק אותי ברגעים הקשים הללו עם סיפורים מחיי היום-יום שלו על תקלות מוזרות שנתקל בהם במהלך עבודתו.
אז ממה אני יוצא כאן? מפעם לפעם אנחנו עשויים למצוא את עצמנו במקומות הלא נכונים והשאלה היא איך אנחנו מגיבים לזה. אם יש לי טיפ לתת זה - אל תשכחו להשתדל לראות בכל מכשול הזדמנות לחוות משהו חדש וגם אנשים חדשים בחייכם.
פשוט חייבים לזכור שגם כשנתקעים בדרך - תמיד אפשר לקחת רגע ולהעריך מחדש את מה שיש סביבינו וליחל למשהו טוב مستقبل!
ואז על