לפני כמה חודשים, תוך כדי שיטוט ברשתות החברתיות, נתקלתי בסטטוס של חברה ששיתפה על חוויה שלה עם רפואה אסתטית. זה גרם לי לחשוב - מה היינו עושים אם לא היו לנו את הכלים לשפר ולהרגיש טוב יותר? הרגשתי שהגיע הזמן להפסיק לחכות ולבצע שינוי גם בחיי.
אחרי שרבים המליצו על טיפול פנים קלאסי שאמור היה לחדש לי את העור, החלטתי לקבוע תור. כשנכנסתי למרפאה, הייתה בי התרגשות ודאגה בו זמנית. האם באמת המראה שלי יוכל להשתנות? ובכלל, האם אני באמת רוצה לשנות משהו?
במהלך הטיפול, האשה שעבדה על פניי לא הפסיקה לדבר על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו והשפעתה על החיים שלנו. היא הסבירה לי שלא מדובר רק במראה החיצוני, אלא הרבה מעבר לכך - איך אנו מתמודדים עם הזמן והזדקנות וכיצד אנו מרגישים בנוגע לעצמנו בכל יום מחדש.
כשסיימנו את הטיפול וראיתי את השינוי הקטן אך המשמעותי שהתנהל מולי במראה - הרגשתי פתאום קלילות בלב. זה לא היה משנה עולמי או קסם רגעי; פשוט רגע שבו הבנתי שאני מסוגלת לדאוג לעצמי כמו שמעולם לא עשיתי.
המסקנה שלי היא שמדי פעם צריך להזכיר לעצמנו לקחת פסק זמן והתייחסות למה שמסביב "להתרגל" לדברים ולשדרג אותם בדרך שמתאימה לנו אישית. טיפ קטן שלי למי שעדיין מתלבט: אל תהססו לפנות לרופאים מקצועיים ולאורך כל הדרך תקפידו להקשיב לגוף שלכם וגם למחשבות שלכם.
בסופו של דבר מדובר בבחירה למצוא אהבה עצמית מחדש דרך ההקשבה לגוף שלנו והאמפתיה כלפי הרצונות שלנו. יופי הוא פשוט עוד אחת מהדרכים בהן ניתן ללמוד לאהוב את עצמנו קצת יותר בכל יום מחדש.
ואז על