שנים עברו מאז שהצעדים הראשונים שלי במקצוע נודעו לי כאדם שמדריך. בתחילה, זה היה קשה; היו ימים שיצאתי ממפגשים עם תחושת חוסר ביטחון מוחלטת. זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי למרכז הדרכה בעיר קטנה בצפון. הייתי מלאה בתקווה אבל גם בהתר nervousness אמיתי.
המדריך שם, אדם עם חיוך רחב ולב פתוח, נתן לי שיעור חשוב על מהות ההדרכה: לא מדובר רק בלהעביר ידע או מידע, אלא ליצור קשר אנושי. הוא אמר לי משפט אחד ששינה הכל עבורי - "אנשים לא זוכרים מה אמרת להם, אבל הם תמיד יזכרו איך גרמת להם להרגיש." והמשפט הזה נשאר איתי כמו כוכב מנחה במהלך השנים.
מאותו רגע התחלתי להבין שלא משנה באיזה תוכן אני עוסקת - אם זו הכשרה מקצועית לעובדים חדשים או סדנאות לפיתוח אישי - השיחה צריכה להיות אותנטית ורחבה יותר ממה שאנחנו חושבים. כשאתה מקשיב באמת ומראה אכפתיות כלפי אנשים, אתה פותח בפניהם עולם חדש של אפשרויות.
טיפ קטן שעובד בשבילי: אל תהסס לשלב סיפורים אישיים במהלך ההדרכות שלך. בדיוק כמו שאתם מתחברים לסיפור של מישהו אחר, כך אנשים יתחברו לסיפור שלכם. באחת הסדנאות שצילמתי בזיכרון מספר חודשים назад החלק שאני הכי אסירת תודה עליו הוא כאשר הוצאתי את תמונת הילדות שלי וסיפרתי על החלומות שהיו לי אז וכיצד הם השתנו לאורך השנים - היה בזה קסם אמיתי!
אני מפצירה לכל מי שמעוניין בעולם ההדרכה לנסות ולהביא את עצמו בכנות ובפתיחות למפגשים האלו; יש בהם כוח עצום לשנות חיים - הן שלנו והן של מי שנמצא מולנו.
ואז על