לפני כמה חודשים החלטתי לעשות קעקוע. זה היה ביום שישי שטוף שמש, והלב שלי דפק בהתרגשות. תמיד רציתי משהו שיבטא את מי שאני ואת המסע שעברתי. אחרי ימים ארוכים של חיפושים אחר השראה, מצאתי עיצוב שמדבר אליי - עץ חיים שמתפתל לכל הכיוונים, מסמל צמיחה ושורשים.
באותו יום הגעתי לאולפן הקעקועים עם חברים טובים לידי. האווירה הייתה נפלאה; המוזיקה התנגנה ברקע ואמן הקעקועים הסביר לי כל פרט ופרט בתהליך - מהחומרה ועד הדרך לשמור על הקעקוע לאחר מכן. ההתלהבות היתה באוויר. כשישבתי בכיסא האדום והנוחות גרמה לי לחשוב שזה בדיוק המקום שבו אני רוצה להיות.
והכאב? הוא היה שם, אבל איכשהו הוא הפך לחלק מתוך החוויה עצמה - כאילו כל מחט שרטטה סיפור חדש על גבי עור שמספר כבר מֵסַפְּרים רבים בעברו. בכל צביטה הרגשתי איך אני משחררת משהו מעמקי הלב שלי - פחדים, ספקות, ואפילו חלומות שלא הגשמתי עד כה.
אני זוכרת שעל הגב שלי נמצא המקום של הקעקוע הזה והוא עדיין מזכיר לי להוקיר תודה על הדרך שעשיתי ועל האנשים שהיו סביבי בזמן הזה. יש בזה משהו קסום; תזכורת תמידית לכך שכל אחד מאיתנו נושא איתו את הסיפור שלו.
אז אם אתם חושבים לעשות קעקוע או פירסינג, אני ממליצה קודם כל לדעת מה אתם רוצים להביע עם זה ובמיוחד לבחור מקום שבו תרגישו בנוח בטיפול שלכם - בין אם זו אולפן מפורסם או סדנת אמנים קטנה ונעימה שבה תוכלו לדבר ולהתייעץ בלב פתוח.
ואם אתם מתלבטים בקשר למיקום? תחשבו טוב על כך! כי בסופו של דבר זה לא רק קטע אמנותי אלא גם חלק ממכם לחיים. לנווט בין הרצוי למציאות לפעמים דורש קצת יותר מחשבה ופחות ספונטניות - וזה לגמרי בסדר!
מאחלת לכם רגעים יפים ומלאים בעצמכם, שקישטתם כמו שרק אתם יודעים!
ואז על