לפני כמה חודשים, החלטתי לקחת צעד שלא חלמתי עליו - נרשמתי לסדנה של מוסיקה ואומניות. הייתי בטוח שזה יהיה משהו קליל, פשוט להעביר את הזמן. אבל מה שקרה שם היה מעבר לכל תחזיות שלי.
סוף שבוע חמים של יולי, הקיפו אותי אנשים זרים עם מחשבות ורעיונות שונים והשפתיים שלהם רעדו בהתרגשות כשהתיישבנו עם כלי נגינה על רצפת האולפן. בפעם הראשונה הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול יותר מעצמי. כל צליל שהשמענו חדר עמוק לתוך הלב שלי ופתח דלתות נוספות בתוך הנפש שלי.
בעמידה במעגל והחזקת תוף מרים בידיים, הבנתי עד כמה המוסיקה יכולה להיות כוח מחבר. היינו כולם שונים - צעירים ומבוגרים, בעלי רקע מוזיקלי עשיר או כאלה שלא ידעו לגעת בכלי נגינה לפני כן - ועדיין הצלחנו ליצור יחד מנגינות קסומות באמת. כל אחד מאיתנו הביא עמו רגש וחוויות חיים שונות, ואת כל אלו הפכנו למוזיקה אחת בין היתר לשיתוף וליצירה משותפת.
באחת מהסדנאות היו לנו שיחות פתוחות על רגשות והתמודדויות בחיים שלנו, ומה שמיוחד זה שגם בחוויות הכואבות ביותר מצאנו באחרים תמיכה ועידוד. השיחה הזו החלה כמנחה שסיפרה סיפור אישי שלה ושם מתחת לקשיחות והעצבים קיננה רכות מדהימה שרק לחשה 'אתם לא לבד'. בעקבות העניין הזה גיבשנו קבוצת חברים שהמשכנו להיפגש אף לאחר הסדנה.
בעקבות החוויה הזו אני מבקש לחלוק טיפ קטן: תשקלו לתת מקום לביטוי שלכם - ולא משנה אם זה על ידי מוסיקה, ציור או כתיבה - אין לדעת לאן זה יכול להוביל אתכם ובאיזו דרכים תמצאו חיבור עם אחרים סביבכם.
אין ספק שהייתי ממליץ לכל אחד ואחת לנסות סדנת מוסיקה ואומניות לפחות פעם אחת בחיים שלו. האנרגיה שם היא מטורפת! אתם לא יודעים איזה דלתות יכולות להיפתח כשאתם נותנים לצלילים לזרום פנימה ולהתמזג איתך בצורה כזו או אחרת.
אז בואו יחד וניצור משהו יפהפה!
ואז על