החיים נושאים עימם הרבה פעמים של עליות ומורדות. אני זוכרת את התקופה שבה הייתי במצב קשה, אובדת עצות ולא יודעת לאן לפנות. הייתי מתוסכלת, מרגישה שאני בתוך ספינה בלי משוטים, ששוטפת אותי הכניסות והיציאות של החיים.
באחד הימים, באוסטרליה כשהייתי בשנה אחרי השירות הצבאי שלי, נתקלתי במטפלת מקומית שהציעה לי פגישת ייעוץ. בהתחלה התנגדתי - מה היא יכולה להבין מהחיים שלי? אבל משהו בתוכה קרץ לי. כשנכנסתי לחדר שלה, הרגשתי כאילו נכנסתי לעולם אחר. המקום היה מלא באור וריחות נעימים ואפשר היה לשמוע מוסיקה רכה ברקע.
במהלך השיחה היא לא ניסתה לדחוף לי פתרונות מוכנים או לספר לי איך לנהל את חיי. היא פשוט הקשיבה. ישבתי שם ונחשפתי לצרכים ולרגשות שלי ממקום חדש ומאוד מוגן. פתאום הבנתי שהתחושות שלי הן לגיטימיות ושאני לא לבד בזה.
עם הזמן גיליתי גם שכשהיא שואלת שאלות קלילות על הדברים הכי קטנים - כמו מה אני אוהבת לעשות בסופי שבוע או איזה צבעים מדברים אליי - זה מוביל לתובנות עמוקות יותר על עצמי ועל העולם שסביבי.
הלקחים שלמדתי ממנה הם דבר שמלווה אותי עד היום: תנו מקום לרגשות שלכם, כי הם חלק בלתי נמנע מהקיום האנושי; ואל תפחדו לבקש עזרה כשאתם צריכים אותה - המלכה האמיתית שבכם יודעת מתי הגיע הזמן להפסיק ולהלחם לבד.
אם אתם מרגישים שאתם מאבדים קשר עם עצמכם או סתם רוצים לדבר עם מישהו מקצועי שיבין אתכם במקום בטוח ומכיל - מומלץ בחום למצוא לכם מטפל שאיתו אפשר לפתוח דלתות רבות למקומות חדשים בנפש ובמחשבה.
כי לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה אדם אחד שיש לו את המפה בשביל להחזיר אותנו לדרך הנכונה שלנו שוב.
ואז על