מגיל צעיר אהבתי לבנות. זה תמיד היה בשבילי משהו מיוחד, כאילו כל אבן שאני מניח יוצר עולם חדש של אפשרויות. אני זוכר את הפעם הראשונה שעמדתי עם אבא שלי באתר בנייה. הייתי בן עשר, והוא נתן לי להחזיק כלי עבודה בידיים הקטנות שלי והראה לי איך לשים לב לפרטים הקטנים - מיקום האבן, כיווני הצבעים, אפילו המרחק בין הברזלים צריך להיות מדוד.
כשהגעתי לגיל שמונה עשרה, החלטתי להפוך את האהבה הזו למקצוע. התחלתי ללמוד מקצוע בבניין ובכל פעם שראיתי קיר מתעצב או גג שמסומן באופק, הרגשתי שעשיתי את הבחירה הנכונה. זו לא הייתה רק עבודה - זו הייתה דרך להתחבר לעולם ולעצמי.
אבל הלקח הגדול ביותר הגיע כשבניתי בית לאדם מבוגר ביישוב קטן בדרום הארץ. הוא סבל מבעיות בריאותיות וצרך הרבה תמיכה נפשית ופיזית מהמשפחה שלו. כשהתחלנו לעבוד על הבית יחד, הבנתי שזה הרבה יותר מסתם חומר ואבן; מדובר בהענקת מרחב בטוח שבו הוא יוכל להרגיש בבית וגם לחוות מחדש רגעים קטנים של אושר.
כל לילה בעבודת בנייה אני חוזר הביתה עם רגליים כואבות ולב מלא תחושות מעורבות - מצד אחד המאמץ הפיזי העצום ומצד שני ההכרה שהצלחנו לעשות שינוי בחיי אדם אחר. חשוב להבין שאפילו אם אתה עובד במקצוע שמשודך בדרך כלל לדימוי קשה, בסופו של דבר אתה משפיע על חיי אחרים בצורה עמוקה ומשמעותית.
אם יש לכם חלום לבנות משהו משלהם - תצאו לשטח! לא משנה מה בשלבים הראשונים או כמה מצקת אתם נדרשים להשיג כדי שגם הקרקע שלכם תהיה בריאה כך שיגדל כאן פרויקט או משפחה בכל האמצעים שיעמדו לרשותכם!
בתהליך הזה תגלו לא רק איך “ליצור”, אלא גם תכירו אנשים שיש להם סיפורים משל עצמם ושערותיהם עטופות בחלומות בלתי ממומשים. ובסוף היום, הסתכלו על מה שבניתם וגידלו את השקט בלבכם מתוך הידיעה שהמקום הזה עכשיו הוא כבר חלק מכם ומהעולם שתעשו בו הבדל.
ואז על