בקרוב חגגתי יום הולדת, והרעיון לעצב מחדש את הבית שלי חיכה לי בפינה. תמיד אהבתי אומנויות, אבל לא באמת הוצאתי את זה החוצה. באחד מימי שישי, בדיוק כששמש שקעה והאור ריחף בחלון כמו קסם, נכנסתי לחנות אמנות מקומית שכבר שנים ראיתי בדרכי הביתה.
בפנים, האווירה הייתה רגועה וחמימה. הקירות היו מלאים בציורים צבעוניים - חלקם אפרפרים ודקים וחלקם סוערים ומלאים בעוצמה. התחלתי להסתובב בין היצירות ובין האנשים שמחפשים גם הם חתיכת רוח טובה לבית שלהם. פתאום עצרתי מול ציור גדול של נוף הררי, כזה שגרם ללב שלי לדפוק קצת יותר מהר. ספון שם היה איזה דמיון למקום שהייתי בו לפני שנים - טיול בודד בהרים כשהרגשתי חופש מוחלט.
הן עמדו שם כמה דקות ליד הציור ההוא - אני והזיכרונות שלי. זה היה כמו לראות אבן שנשמטה ממעמקי הלב שלי; מפגש של העבר עם ההווה שזעק אליי לקחת את צעדי הראשון ביצירת שינוי בבית ובנפש.
המוכר הבחין בי ואמר לי משהו שלא ישכח: "אמנות היא ראי לנפש שלך". אחרי השיחה הזו החלטתי לרכוש את הציור ונתקלתי באומנית המדהימה שאיירה אותו - אישה כישרונית שמתעדת רגעים קטנים ומרגשים מהטבע שסביבה.
איך אני מתחילה לסכם? מאז הנחתי על הקירות שלי יצירות שמדברות איתי ושומרות אותי מחובר לעצמי ולסיפורים שלעיתים יכול להיות שאנחנו שוכחים במהלך היומיום הגועש הזה. אז הטיפ שאני רוצה לתת לכם הוא פשוט: תמצאו בתוך עצמכם מקום לאמנות שתדבר אליכם ותמשוך את הזיכרונות שלכם מתוך התיבה הישנה בלב.
אל תהססו לחקור ולהביע את עצמכם דרך עולם האמנות! אתם עשויים למצוא חלון חדש לעולם שהוא כולו שלכם!
ואז על