תמיד חשבתי שאני לא טוב מתמטיקה. הייתי ילד שמעדיף להסתכל על ציורי קומיקס מאשר לשבור את הראש על משוואות. כשאז התחלתי ללמוד בחטיבה, זה רק הלך והחמיר. אני זוכר את תחושת האכזבה כשקיבלתי שוב ציון נמוך במבחן, וזה הרגיש כאילו כל העולם מתמוטט סביבי.
ואז הגיע יוני - מורה פרטי שההורים שלי החליטו לקחת. בתחילה הייתי סקפטי ואפילו קצת עוין. מה הוא כבר יכול לחדש לי? אבל משהו בו היה שונה; הוא לא רק ידע מתמטיקה, אלא גם ראה אותי כנער עם פוטנציאל ולא סתם כעוד תלמיד שמתמודד עם קושי.
עם הזמן הבנתי שלימוד עם יוני היה כמו לקבל יד מחבקת בתוך עולם קר וחותך. הוא לקח כל מושג קשה וחילק אותו לרסיסים קטנים ומובנים; פתאום נוסחאות הפכו לסיפורים, וכשזה התחבר לי בראש - הדברים פשוט זרמו אחרת.
אני זוכר רגע שבו ישבנו יחד, ושאל אותי: “מה אתה אוהב לעשות חוץ מללמוד?” אחרי שיחה קצרה על סרטים ומשחקים, החלטנו לחבר בין התחביבים שלי למתמטיקה: כך למדתי לחשב אחוזים בעבודות שונות ולמצוא פתרונות שאפשר ליישם גם בחיים האמיתיים.
אני משתמש בטכניקות שהוא לימד אותי עד היום - לא רק בלימודים אלא גם בקבלת החלטות ולכן אני ממשיך להאמין בלקחת מקורות לעזרה כשצריך אותם. בכל פעם שאני מרגיש תקוע במשהו אחר בחיי, אני נזכר ביוני ובגישה שלו לעזור ולראות את המתודה מתוך החיבור האנושי יותר מאשר הספרי.
אז אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתקשים במקצוע מסוים - אל תהססו לפנות למורה פרטי! זה לא רק לימוד חומר; זו השקעה בעצמכם וביכולת שלכם להתגבר על הקשיים שבעצם יכולים לכוון אותנו לעתיד הרבה יותר מזהיר.
ואז על