אני זוכר את הרגע שבו עלה לי בראש הרעיון לצבוע את הרכב שלי. זה לא היה סתם רעיון, אלא סוג של מסע אישי. אחרי שנים רבות עם אותו הקטנוע הכחול שלי, שהפך להיות חבר טוב במיוחד, הבנתי שהוא זקוק לשדרוג. לא מדובר כאן רק בעניין אסתטי - זה היה כמו לתת חיים חדשים למשהו ישן שנשמע כבר טוב מכדי להיפרד ממנו.
היום, כשאני מסתכל עליו, אני רואה לא רק צבע מבריק וחדש - אני רואה את כל החוויות שצברנו יחד. טיולים ארוכים בכבישים פתוחים, גשם שבא באמצע נסיעה ואת אותן עצירות בלילה בשביל נשימה קצרה לפני שהמכונה מאיצה קדימה שוב. ובכן, כל אלו כמעט נעלמו מתודעה לאחר שהחלטתי לצבוע אותו מחדש.
בתהליך הצביעה נתקלתי בהמון שאלות וכל כך הרבה אפשרויות: איזה צבע לבחור? לקנות צבע ולהתנסות בעצמי או לפנות למומחה? בסוף החלטתי לתת אמון במישהו מקצועי שיידאג לכל פרט קטן - וההרגשה היתה נפלאה. יום הצביעה הפך לסוג של חגיגה קטנה עבורי; הגעתי לסדנא ואני עדיין זוכר איך החלל התמלא בריחות החומרים המיוחדים ואנשים עובדים בעבודות יד מהלב.
כשחתמנו על לוח הזמנים ומועד המסירה התקרב בציפייה התחילה להתגנב בי תחושה שלא חשבתי שיהיה לי - פחד מהשינוי! השידרוג הזה היה משקף אותי לעיני אחרים ופתאום תהיתי האם אני בטוח בזה? אבל ברגע שקיבלתי בחזרה את הרכב שלי ובחנתי אותו מכל כיוון - זה היה הרגע בו החלטתי שאני אוהב את עצמי באותו תהליך בדיוק כמו שאני אוהב את הקטנוע שלי עכשיו.
והנה טיפ חשוב שרכשתי במהלך הדרך: צביעה היא עניין שיש לעסוק בו באמונה ולתת מקום לביטוי אישי שלך בתוך התהליך . אם אתה הולך על שינוי כזה - אל תחשוש להביע מי אתה באמת גם דרך ההחלטות שלך בבחירת הטונים והמראה הכללי.
לסיום, אנחנו עולים על החיים מלאים בשינוי מתמיד - כדאי לכולנו לפעמים לצבוע מחדש גם אותנו פנימית ודמות אחת מועידה יכולה להשתקף בכל דבר שאנחנו עושים בעולם הזה.”
ואז על