לפני כמה חודשים, הייתי במקום חשוך ואפל. הרגשתי כאילו אני הולך במבוך שנראה שאין ממנו מוצא. חוויות לא פשוטות מהעבר רדפו אותי ואני נלחמתי לבד, מנסה לעבור את זה ללא עזרה. אבל אז החלטתי לקחת סיכון ולפנות לתרפיה.
הגעתי לפגישה הראשונה שלי עם תרפיסטית שכבר בשיחה הראשונה גרמה לי להרגיש בבית. האופן שבו היא הקשיבה לי, בלי לשפוט ועם הבנה עמוקה, היה כמו נמל מבטחים בזמן סערה. לאט לאט, בלב שלם וכואב, פתחתי בפניה את הלב שלי ואת כל הכאב שהחזקתי בתוכי במשך שנים.
ככל שעבר הזמן בפגישות שלנו, גיליתי שהיא הייתה כמו מראה - החזירה אליי תמונות מסוימות מחיי והציגה אותם באור חדש. פתאום ההחלטות שעשיתי וניסיונות לקדם את עצמי קיבלו פרספקטיבות שונות לגמרי; הבנתי שלא תמיד עלינו להיות חזקים לבד ויש אנושיות רבה בהיכולת לבקש עזרה.
לקח לי זמן להבין שהתהליך הזה הוא בדיוק מה שאני צריך - זה צורך בסיסי להיות שמנוגן בתוך עצמנו ולעבוד על הפצעים הכי עמוקים שלנו.
אם גם אתם מרגישים שאתם מפליגים בסערת רגשות ולא יודעים איך להכניס סדר לחיים שלכם - ממליץ בחום לנסות טיפול. תנו לעצמכם את המתנה הזו: השיחה הזו יכולה לשנות חיים ולהביא אור למקום שהחשכה הכינה לכם ברקע.
והכי חשוב - אל תפחדו לפתוח את הלב! התהליך עשוי להיות קשה אך הוא יוביל בהדרגה לריפוי אמיתי ושינוי משמעותי.
ואז על