זוכרת את התקופה שלמדתי לקראת בגרויות? כל ערב, כאילו הייתי בין כותלי הספרייה, הרגשתי כמו סופרמן עם משקולות על הכתפיים. המון שעות בשולחן כתיבה לבד, ולצידי ערמות ספרים שמלאים בדפי מידע שיכולים למלא אוקיינוסים. אבל בשיאו של מסע כזה, גיליתי משהו שלא ניתן למדוד במדדים של ציון או מבחן.
בשנה האחרונה שלי בתיכון התחיל לי התהליך האמיתי. אחרי יום ארוך בבית הספר חזרתי הביתה ולא רציתי לשבת מול המתכונת שאני מכירה כל כך טוב - עוד תרגילים במתמטיקה או קריאה נוספת בספרות. מין תחושה שהחומר כבר לא מצליח לגעת בי כמו פעם. שבועיים לפני המבחן הגדול קיבלתי החלטה: במקום להתרכז באותה מערכת לימודית צפויה ומוכרת, אני אחקור קצת מעבר.
מצאתי אותי משוטטת בין מדפי הספרייה המקומית שפשוט פשטה בפניי את יופיו של העולם: ספרי עיון על ידע והיסטוריה ואפילו ספרי מדע שנראו נלהבים יותר ממני לגבי השאלות הסבוכות שבחיים. פתאום חוויתי רגע מרגש שבו הבנתי שהלמידה יכולה להיות הרבה יותר מהמרדף המסורבל אחרי ציונים.
ואותו זמן היה לי טיף ששינה הכל: להבין שכל פרק בספר יכול לספר סיפור חדש אם נתנו לו ש chance , ואם אנחנו נותנים לעצמנו להתפתח ממנו הלאה בזכות הסקרנות שלנו ולא רק בגלל תאריך יעד במבחן. כל דיון בכיתה הפך לעשיר יותר כשניסינו להביא לתוך השיחה דעות אישיות מתוך עולם הרחב שמסביב לנו, ולא רק להתחבא מאחורי עובדות יבשות.
אז אם אתם עדיין שם - בתוך מערכת הלימודים או הכאב הכרוני הזה שנקרא "לך לקרוא עוד פרק", זכרו שהספרים יכולים לעזור לכם לגבור על קשיים שלא חשבתם עליהם בכלל! הם לא צריכים להיות משעממים; הם יכולים לפתוח שער למציאות חדשה ולעולם מרתק שלא חשבתם עליו קודם.
לכן אני ממליצה לכל אחד לקחת לפחות שעה בשבוע ולהקדיש לעצמו לרקע רחב יותר מעבר לחומר הלימודי שלכם - זה יהפוך אתכם למחשבה ביקורתית ומועילה הרבה יותר בעתיד שלכם!
ואז על