שנה שעברה קיץ הגיע, והחלטנו שהגיע הזמן לשדרג את הגינה שלנו עם בריכת שחייה. הייתי סקפטי בתחילה - מה כבר נרוויח? אבל אחרי שראיתי את ההתלהבות של הילדים, לא יכולתי להתנגד. אז הזמנו אחת כזו, לא גדולה מדי, אבל מספיק בשביל לשכשך בה ולהרגיש שאני נמצא בחופשה.
הקיץ התגלגל אלינו מהר מאוד ושבועות ספורים לאחר מכן הבריכה הייתה מוכנה. אני זוכר את הפנים המתרגשות שלהם כשהם קפצו פנימה בפעם הראשונה. הם צחקו וצרחו כמו ילדים קטנים (למרות שהם כבר מזמן מתבגרים) וזה רק החזיר אותי אחורה לעדויות ילדות שלי בים ובבריכות ציבוריות.
יש משהו קסום בשהות ליד מים - אולי זה הרעש הלוחש של המים או התחושה המענגת של הגוף במגע עםיהם. כל סוף שבוע הפך למסיבת גן משוגעת: חברים מהשכונה הגיעו, פירות טריים על השולחן ובירה קרה להורים שמתלחשים בצד. אני גיליתי מחדש איך זה להיות ילד: לשחות ולצוף עד שהשמש מתחילה לשקוע ואורות הגינה נדלקים פתאום באור חמים ונעים.
למדתי תוך כדי לעבוד על עצמי גם בתור הורה. במקום להזמין פיצות שוב ושוב לכל המסיבות, התחלתי להכין דברים יחד עם הילדים - סלט טונה קליל או פלאפל ירוק שאפשר לאכול לצד הגבינות והרוטבים שמיקמנו בשולחן מסביב לבריכה. אני ממליץ לכם לנסות! זו דרך נהדרת להתחבר ולאחד משפחה סביב אוכל טוב וכיף תחת השמש.
אבל מעבר לכל הכיף והצחוק שיש סביב הבריכה, גיליתי ששעה אחרי שעה יש רגעים יפים ומעוררי השראה למדי כשאני יושב בצד ומסתכל על הילדים משחקים מבסוטים למרחקים לנצח ברחבי המיים הקרירים והשקט הנעים שנפל על הגינה שלנו בליל הקיץ. אלה היו רגעי שלווה שבהם הבנתי כמה חשוב למצוא זמן פשוט להיות ביחד בלי שום מחויבויות אחרות מלבד ליהנות אחד מהשני ומהטבע שסביבנו.
אז אם אתם מתכוונים לקפוץ למים השנה ויש לכם מקום בגינה שלכם - דעו שזה עשוי להביא הרבה יותר מצחוק ורעש; לפעמים בריכה יכולה להפוך לבית שני לחוויות משפחתיות בלתי נשכחות שקושרות אותנו עוד יותר בינינו לבן עצמנו ובראש ובראשונה לג'ונגל הזה שנקרא חיים.
ואז על