אי שם לפני כמה שנים, כשהכנתי את הבית לקראת הגעתו של גורי - כלב גולדן רטריבר קטן וחמוד, הייתי בטוח שמה שאני צריך זה כמה שעות של אילוף עם מאלף מקצועי. חיפשתי באינטרנט קורסים וסדנאות והתחלתי לדמיין איך אני עצמי אהיה המאלף הכי טוב בעולם. אבל כפי שסיפרה לי חברה טובה “החיים עם כלב הם לא כמו באקדמיה”.
ביום הראשון שגורי הגיע אליי הביתה, הוא היה כולו התלהבות ורצון לחקור. השמחה שלו הייתה מדבקת, אבל אחרי כמה שעות התברר לי שזה לא כך פשוט. הוא טעה בכל מה שנוגע לשירותים באתר הלא נכון… וגם בנושא הריסות חפצים - על זה עדיף לא לדבר.
נפשית הייתי ערוך לשיעורים ולתרגולים מסודרים, אך בפועל גיליתי שמה שבעצם אני צריך זו הרבה יותר סבלנות ועוד קצת סבלנות. אחרי שבועיים מצאתי את עצמי יושב בגינה עם ספר “אילוף בעזרת משחקים”. החלטתי לצאת למסע משותף: להיות מלמד ולהיות תלמיד בו זמנית.
כשהתחלתי ללמוד עליו ועל הצרכים שלו כיצור חי ומרגיש ולא "סתם כלב", הבנתי שהבסיס לכל אילוף מוצלח הוא היחס ההדדי שאני מעניק לו ושהוא מעניק לי חזרה. לכל תהליך לימוד יש רגעי הצלחה רגעיים ואכזבות קטנות שצריך לדעת להשאיר מאחור.
טיפ שלי? תזרמו! כשאתם מבינים שהכלב שלכם לומד דרך החוויות שאתם עוברים יחד, עקרונות האילוף הופכים לטבעיים יותר כפשוטו ובני אדם מצליחים להתחבר בין השורות גם בלי מילים רבות מדי.
והיום? אם תשאלו אותי על גורי - הוא כבר שולח יד לפלאפון שמצלם אותו בתכונית ואני יכול לומר בביטחון שהוא מאמן אותי יום-יום מחדש; להבין שהאהבה היא הליך מתמיד וששיתוף פעולה פורה יביא לתוצאות טובות מבלי לחץ מיותר.
אז קדימה - לכו להכיר את הכלבים שלכם מחדש שמעולם לא היו צריכים להיות מוגדרים כמושא ללימודים אלא כחברים אמיצים לדרך הזנה הדדית!
ואז על