🔌 הפגישה הראשונהכבר בפגישה הראשונה היא הצליחה לגרום לי להרגיש בנוח. במקום לשפוט אותי או לקבוע עקרונות יבשים, היא פשוט האזינה. עברו דקות ארוכות שבהן רק דיברנו על החיים - על הכאבים שלי, השאלות שלא היו לי תשובות אליהן והחלומות שכבר הרגשתי שהם מתנפצים.
🔌 המשימה שליבסוף הפגישה, קיבלתי ממנה משימה קטנה: לכתוב יומן אישי שבו אני מתעדת דברים קטנים שאני אוהב לעשות ביום-יום. בתחילה זה נשמע כמו דבר די שטחי, אבל משהו בתוכה אמר לי שזה יכול להיות משמעותי. אז התחלתי לכתוב - המוזיקה ששמעתי בדרך לעבודה, ריח הקפה בבוקר או חיוך מזדמן של אדם זר ברחוב מאודכניותי.
🔌 גילוי הדברים הפשוטיםעם הזמן גיליתי עד כמה הדברים הפשוטים הללו יכולים להעניק אור לקיום שלי ולחבר אותי מחדש לעצמי. גם כשתחושות כביכול "לא תואמות" צפות ועולות (ולרוב הן עולות), למדתי לקבל אותן כחלק בלתי נפרד ממני - ללא שיפוטיות.
🔌 רגשות עמוקיםבשיא המסע הזה ישבתי עם התרפיסטית ופתאום רתחו בי רגשות עמוקים שלא הצלחתי להבין למה הם קיימים. היא נתנה לי לקחת נשימה עמוקה ולבדוק מה אני מרגיש ברגע ההוא: פגיעות? כוח? עצב? הגעגוע לחיים שבניתי ודמיינתי?
🔌 האתגר שבמסעהטיפול הזה לא פתר כל בעיה אחת בבת אחת ולא החזיר אותי לגרסה "המושלמת" שלי; הוא רק אתגר אותי להגיע למקומות שאני נמנעתי מלהיכנס אליהם בעצמי במשך שנים רבות.
ואז על