תמיד חשבתי ששיניים זה דבר כל כך גולמי, משהו שקשור בעיקר לחיוך ולבריאות. אני זוכר את היום שבו הלכתי לפגישת עבודה עם פגישה מיטבית באחד מבתי הקפה האהובים עליי בתל אביב. אכלנו יחד, צחקנו - ופתאום הרגשתי כאב חד בשן. תוך שניות הכאב הרגיש כמו כדור ברזל שמכה לי בראש. כמובן שהפגישה המשיכה כרגיל, אך ביני לבין עצמי היה ברור שעכשיו מתחילה מלחמה.
לאחר כמה ימים מציקים של ביקורים אצל רופא השיניים ולאחר אבחנות שונות, הבנתי שטיפול קונבנציונלי לא מספיק כאן. התחלתי לחשוב מה באמת גורם לשיניים שלי להרגיש ככה. האם זה מה שאכלתי? האם הייתי פחות מודע לבריאות הפה שלי? התחלה של תהליך אישי שהוביל אותי להבין שמעבר לדאגות הפיזיות יש גם כאבים נפשיים שמתחבאים מאחורי האוכלוסייה הזו.
מכאן הדרך הייתה סלולה: החלטתי לקחת את הבריאות שלי לידיים ולפתח שגרת טיפול יומיומית חדשה - צחצוח אחר הצהריים לפחות פעם ביום (ועל כך המון תודה למורה בבית הספר שתמיד חזרה ואמרה "אל תשכחו לצחצח לפני השינה") והתחלתי להשתמש בחוט דנטלי באופן קבוע אם כי בהתחלה זה ממש לא היה פשוט לי.
וגם כשאני מרגיש עצוב או מתוח, אני לוקח רגע לחשוב על השיניים שלי: הן נזכרות בכל החיוכים שהענקתי והחיוכים שקיבלתי בחזרה. אולי בסוף מדובר בקשר עמוק הרבה יותר ממה שחשבתי עליו בהתחלה - שיניים הן חלק ממני ומהמטען שאני נושא עימדי.
אז הנה טיפ קטן ממני: אל תחכו לכאב כדי לטפל בשיניים שלכם! הקדישו לכך מקום בלוח הזמנים שלכם ותראו איך אתם מקבלים תוצאות יפהפיות מעבר למראה החיצוני - תחושת ביטחון ושקט פנימי שגם מחייך לכל העולם סביבכם.
ואז על