שבוע שעבר, החלטתי לפנות קצת זמן לעצמי ולבקר בספרייה המקומית. כבר הרבה זמן לא עשיתי את זה, ונשבתי שוב בקסם של המדפים המלאים ספרים - כל אחד מהם מספר סיפור אחר, חולק חוויה שונה ומגעים בחיים שונים.
כשהגעתי לשם, הרגשתי כמו ילד קטן שנכנס לגן משחקים. הצבעים, הריחות והאווירה - פשוט מדהימים! מעניין איך במקומות כאלה הזמן עובר אחרת. התיישבתי בפינה שקטה עם כוס קפה שאספתי מהבית ופתחתי ספר ישן על חלומות ותחושות.
פתאום נזכרתי בזיכרון מתקופת התיכון שלי. הייתי יושב שעות בספרייה הכיתתית, מחכה שהיום ייגמר כדי לצלול לתוך כל הספרים שלא הספקתי לקרוא בשיעורים. זה היה שם שהתאפשר לי לברוח רגע מהמציאות ולהיות אני - בלי לחצים ובלי ציפיות.
אז במהלך הביקור הנוכחי שלי מצאתי את עצמי קורא כמה שורות מתוך ספר ששנים לא חשבתי עליו - "מלהקת תיאטרון". הוא החזיר אותי אחורה למקום ולרגע בו גיליתי את אהבת הקולנוע והאמנות. כמה נוגע ופשוט הידע הזה מצליח להדליק מחדש ניצוץ שמרגיש כאילו דמע במשך שנים.
עכשיו אני רוצה לשתף טיפ קטן: אם אתם מרגישים שאתם ללא כיוון או שהחיים שלכם הסתבכו באיזושהי דרך - לכו לספרייה! השקט והספרים יכולים להיות כלי נהדר למצוא בהשראה ולעשות סדר בראשכם. אני אישית ממליץ לקחת איתכם פנקס קטן ולהתחיל לכתוב מחשבות או רעיונות שמתעוררים בתהליך הקריאה.
בסופו של יום, חייב לומר שהספריות הן מקומות קסומים שמציעים יותר מסתם ספרים - הם פתח להרבה רגשות וזכרונות שמחכים רק לנו לדלות אותם משם.
ואז על