הגעתי למוסד להכשרה מקצועית מתוך תחושת בלבול. אחרי שנים רבות במקצוע שלא סיפק אותי, ידעתי שהגיע הזמן לעבור לשלב חדש. לא באמת הבנתי מה מחכה לי, אבל הייתי זקוקה לדחיפה שתסייע לי לצאת מהשגרה המשעממת.
ביום הראשון שלי במקום, נכנסתי לכיתה עם תחושת חוסר נוחות. כולם סביבי נראו מלאי ביטחון, כאילו הם בדיוק במקום שבו הם צריכים להיות. אני הרגשתי כמו דג מחוץ למים. אבל עם הזמן, כשפתחתי את הפה ושאלתי שאלות, התחברתי לאנשים שסביבי - אנשים מלאים בחלומות, שאיפות וסיפורים מרתקים.
אחת התלמידות שיתפה אותנו במסע הארוך שלה עד שהחליטה להיכנס לתחום החדש שבחרה. זה גרם לי להבין שכולנו כאן עם פצעים שמנסים להחלים ולצמוח מחדש. במהלך הקורס נחשפתי לעולם חדש של אפשרויות: טכניקות של עבודת יד שהציגו צדדים יצירתיים שלא הכנתי את עצמי אליהם.
בהמשך, קיבלנו משימה עצמאית: ליצור מוצר או שירות חדש בעצמנו. בחרתי בעיצוב מגש פשוט בשיטת "עשה זאת בעצמך". הבטחתי לעצמי לייצר משהו שמכיל חלק ממני וגם ייתן ערך לאחרים. בסופו של דבר, המגש הפך לרעיון שהפתיע אותי כשהוא קיבל שיתוף פעולה משפחתי, והפך למשקה חמים בחורף המקומי שלנו.
למדתי שלא חייבים להיות הכי טובים כדי להתחיל; לפעמים כדאי לפתוח את הלב ולהיות פתוחים לביקורת ולתהליך הלמידה המתמשך. חשוב לבחור מקום שהוא לא רק בית ספר אלא גם מרחב לצמיחה ולחלק רגעי הצלחה וכישלון - כי שם נבנים קשרים אמיצים ואפילו חברויות חדשות.
אם אתם מתמודדים עם שאלות לגבי הכשרה מקצועית, אל תהססו לקפוץ למשהו חדש. כי בסופו של דבר, אי-ודאות היא הזדמנות לצמיחה מדהימה!
ואז על