בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מתרפקת יותר ויותר על זיכרונות ילדות. יש משהו מיוחד בחוויות שנשארות איתנו לאורך השנים, כמו צבעים שמציירים את העולם שלנו. לפני כמה ימים לקחתי את הילדים שלי לחנות צעצועים קטנה ומלאה בקסם, ואני חייבת לשתף.
כשהגענו לחנות, עמד לי פתאום לבי בהתרגשות כשהצעדים הקטנים של הילדים שלי ריצדו מתוך הפתח. החנות הייתה מלאה בצבעים ושירים מוכרים מהילדות - זה היה ממש כמו להיכנס לתוך עולם דיסני קטן! המשחקים היו פזורים מכל עבר: קוביות עץ צבעוניות, בובות בד עם חיוכים רחבים וערכות יצירה שגרמו לכל הלב להתמלא בשמחה.
באמצע החנות מצאתי מדף עם המון ספרי ילדים. אחד מהם תפס את תשומת ליבי - סיפור על חברה שנלחמת במפלצות הדמיוניות שלה בעזרת דימיון וכוח רצון. כל כך התחברתי לזה! ילדיי לא רק ששיחקו שם; הם גם למדו שיעור חשוב - איך לצבוע את החיים שלנו בדמיון וברוח טובה גם כשנדמה שיש מפלצות בדרך.
אני לא יודעת אם זו הסיבה לכך שהחלטתי לקחת הביתה לפחות שני משחקי הרכבה וקצת צבעים (אפילו שאני יודעת שהבית ייראה כמו אחרי סערה) או פשוט כי האנרגיה הייתה מדבקת. אבל מה שבטוח - הימים האלה שהילדים מבלים בתוך עולם של משחק הם ימים שהם יכולים ללמוד בלי סוף ולפתח כישורים חדשים.
אז טיפ ממני: כשאתם הולכים לחנויות צעצועים מעין אלו, אתם לא רק קונים צעצוע; אתם משקיעים בזיכרונות ובחינוך הילד שלכם לעולם מלא דמיון ופוטנציאל אין-סופי. לפעמים כדאי לעצור ולהרגיש שוב כמו ילד - זה משנה הכל!
ואז על