אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה החלטתי להושיב מראה מול עצמי ולתפוס את עולם האיפור כמו שלא עשיתי מעולם. היה זה לקראת אירוע משפחתי, וההתרגשות שציפתה לי הייתה בשיאה. השפתיים שלי היו מחוברות לעצבנות של הימים האחרונים, ואני התכוונתי לשנות זאת.
באותו הזמן לא הייתי מיומנת במיוחד באיפור, אבל ידעתי שיש משהו קסום ביכולת להפוך כל אחת ואחד למעין יצירת אומנות. אז לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי עם בסיס ראוי - קרם לחות שהשתלב ברכות בעור שלי. כשעברתי על המייקאפ, הרגשתי כמעט כמו פסלת שמפסלת באבן רכה; כל מריחה הייתה הזדמנות ליצור את מה שאני רוצה להיות באותו רגע.
פתאום נזכרתי בטיפ ששמעתי מאחת המאפרות שאני מאוד מעריכה: "אל תפחדו לנקוט גישה אישית גם אם זה משוגע קצת." אני חושבת שזה מה שנתן לי את האומץ להוסיף צבעים נועזים בעיניים ולטפוח על השקעים המעצבנים שהיו מתחתן בכמה שכבות קונסילר שנראו כאילו הצלחתי לפורר פאזל שלם כדי לגלות מנת טופלה מסוימת.
חשבנו יחד על תוצאה שונה מכל דבר אחר עד כה, וכשהגענו לסיום אני זוכרת את התחושה הזו - כאילו ישבתי בהצגת תיאטרון ומביטה בעצמי מבימת החיים בצבעים ובצורות חדשות לגמרי.
אבל מעבר לתוצאה הסופית שזה כמובן היה מרגש יותר מכל דבר אחר, יכול להיות שאיפור הוא הרבה יותר מזה. זו דרך לבטא רגשות ולהרגיש ביטחון עצמי בכל קמט קטן שנמצא לנו בפנים ובנשמה. כשאת עומדת מול המראה אחרי שסיימת לאפר עצמך ושואבת עוז מן הדמות ששולחה חזרה אלייך - אז פתאום הכל מתבהר; האיפור הוא כלי עזר אך הכוח נמצא בתוכנו.
אז אם אתם מתכננים ערב מיוחד או אפילו יום שגרה שבו תרצו לתת לדברים צביון חדש - אולי כדאי לכם לנסות לצאת מהקווים המתודולוגיים שלכם ולעבוד עם מה שיש לכם בידיים (והמברשות). פעמים רבות ההצלחה מתחילה כאשר אנו נותנים לעצמנו להשאב לתהליך וליהנות ממנו באמת!
ואז על