לפני כמה חודשים עברתי דירה. מה שהיה אמור להיות שינוי מרגש, הפך במהרה לתהליך מתיש - במיוחד כשנוצרו לי הררי קופסאות ופריטים ששכבו בתהום של הסטודיו שלי. כל תיק, ספר או רהיט שאגרתי במשך השנים גרמו לי להרגיש כמו חנון של ממש שלא יכול להיפרד משטחי האחסון שלו.
ואז הגיע היום שבו החלטתי לפתוח את הקופסאות המסתוריות האלה אחת-אחת ולסדר את הבלגן. זה היה כמו טיול נוסטלגי בזמן; מצאתי ציורי ילדות, מכתבים ישנים ואפילו צעצועים משנות התשעים שהעלו בי חיוך גדול. אבל אחרי שעה של חפירות במדף העליון, הבנתי שצריך למצוא פתרון - אחרת אני עלולה לחיות עם קופים במקום בבית.
חיפוש פשוט בגוגל גילה לי עולם חדש שנקרא "סידורי אחסנה". נכנסתי לאתר שמציע שירותים כאלה ודיברתי עם סבא אברהם - האיש שכל פריט שאני שולח אליו מקבל טיפול אישי ומיוחד. הוא הסביר לי איך אפשר לסדר הכל בצורה נוחה ומרשים ואמר משהו שחרט בליבי: "אם אתה לא משתמש במשהו יותר משנה, אז כנראה שאתה לא צריך אותו."
ובכן, הלכנו יד ביד אל הלב שלי והתחלנו בניתוח הכאב שנקרא "אני פוחד לזרוק דברים". ברגע ששיחררתי כמה פריטים שעבר זמנם מבחינתי, הרגש שלי השתחרר גם הוא. כיום אני מבינה שלא מדובר רק באחסנה אלא בשיחרור מקום להכל!
עכשיו הסטודיו שלי מלא אור ורוגע ואני יכולה לבטא את עצמי בלי תחושת העומס מאחוריי. זה אולי נשמע קלישאי, אבל הסיפור הזה הזכיר לי להתמקד במה שחשוב באמת ולא לשמור סתם דברים חסרי ערך שחונקים אותי.
אז טיפ קטן עבורכם: השקיעו זמן בסידורי אחסנה אם אתם מרגישים כאילו הבית שלכם פועל כמוזיאון לעברכם; לפעמים כדאי לשחרר כדי למצוא מחדש את עצמכם ואת המקום שלכם בעולם.
לכו על זה!
ואז על