לאחרונה יצאתי לטרק בשמורת טבע שהחיים הובילו אותי אליה במקרה, אך עם מוטיבציה רבה. היה זה יום חמישי שטוף שמש, לאחר שבוע עמוס בעבודה ובתחושת צורך בחיבור עם עצמי. הטבע תמיד קורא לי, אך הפעם החלטתי להקשיב לו באמת.
כשהגעתי למקום, הרגשתי כיצד כל הדאגות פשוט נמסות. ההרים המרהיבים סביבי שידרו תחושת חופש שאין לה תחליף. התחלתי לטפס על אחד השבילים הצמודים לנהר קטן שזינק בין הסלעים כמו ילד שובב. כל צעד העצים את החיבור שלי עם העולם.
בדרך פגשתי קבוצת מטיילים שנהנו מהנוף כמוני. השיחות זרמו בקלות, ופתאום מצאתי את עצמי משתף אותם בסיפור אישי שלא סיפרתי לאף אחד זמן רב - חוויות משנים קודמות שבהן גם התמודדתי עם קשיים דומים. זה היה מסע של גילוי עצמי.
ואז קרה משהו קסום - מתוך תוכי יצאו תובנות ישנות אבל חדשות באור שלהן: לפעמים הדרך היא המתנה עצמה ולא היעד. החיים הם כמו טרק: מלאים בעליות ובירידות, רגעים בהם אתה רוצה להפסיק ואז גם פריחה בלתי צפויה שמחזירה לך את האנרגיה.
אם אתם מתכננים לצאת לסיור או טיול בקרוב, אני ממליץ לקחת איתכם יומן קטן או מקלט קול כדי לתעד את המחשבות שלכם בזמן אמת. אני עשיתי זאת מדי פעם, וכך אפשר לאסוף רגעים קטנים שנשארים חרוטים בלב לאורך זמן.
וכשהגענו לנקודת הנוף המרשים בסיום המסלול, שם הכוח של הטבע לקבל אותנו בחזרה ולהציע לנו נשימה חדשה באוויר - עמדנו יחד ודמיינו את החלומות שלנו הופכים למציאות מעבר להר קצה האופק.
זו הייתה חוויה שחיזקה לי מאוד את ההרגשה שאני בדרך הנכונה בחיים שלי. הכל אפשרי כשיש רצון אמיתי לצאת למסע הזה ברגליים בוטחות ובעיניים פתוחות.
ואז על