למה אני אוהב סדנאות מוסיקה ואומניות? זה כמו לנשום אוויר צח אחרי שנים של שהייה בעיר גדולה. לפני כמה חודשים החלטתי להעיז ולצאת לסדנת יצירה בכפר קטן בצפון. לא ידעתי בדיוק למה לצפות, אבל משהו בי הרגיש שזוהי ההזדמנות שלי להתחבר מחדש לצד היצירתי שבי.
כבר מההתחלה התרכזנו במוזיקה, הקשבנו לקולות הטבע שסביבנו - פכפוך המים והציפורים שמלוות אותנו כל בוקר. זכור לי רגע אחד בו ישבנו סביב מדורה בליל ירח מלא, כל אחד תיאר בשפה שלו את התחושות הכי עמוקות משרטט יכולת ביטוי מוזיקלית. היו שם אנשים שונים בגילאים ובמקומות שונים בחיים, וכל אחד הביא איתו קטע מוזיקלי או ניגון ששיפר את כניסתו למקום הזה.
אני זוכר שרגעים כאלה הם טהורים; כאילו ביחד הצלחנו ליצור קסם שלא היה קיים קודם לכן. כשאחד המשתתפים ניגן על גיטרה ונקש לכל הנוכחים לשיר יחדיו, החיבור שלנו היה בלתי אמצעי - נשמע כמוזיקה מהאלים!
משם המשכנו ליצירה בעבודת יד - פיסול בשיש וציור באקריליק. פתאום גיליתי צדדים חדשים בעצמי: לא רק שאני יכול לשיר או לנגן, אלא גם לבטא רגשות דרך צבע וצורה. אלו היו רגעים מלאים בזיכרונות יקרים שהתקבלו עם חיוכים וברק בעיניים.
לקח לי זמן להבין את הכוח האמיתי של סדנאות כאלו: הן מזמינות אותנו לבחון שמות שאנחנו נותנים לעצמנו ולהשתחרר מהם אפילו אם לרגע קצר. הן מפגישות אותנו עם חברה חדשה אך בעיקר - עם עצמנו מחדש.
ואם הייתי רוצה לתת טיפ לאדם שנמצא בספק אם להצטרף לסדנה כזו? פשוט תלך! אל תחכה שיבוא הזמן המתאים כי הוא אף פעם לא יגיע מעצמו. לפעמים צריכים לקפוץ למים העמוק ולעוף על כנפי הדמיון כדי לגלות דברים שעוד לא ידענו על עצמנו.
כל חוויית אמנות ומוסיקה שאנחנו עושים יכולה להיות זרze ראשונית להתפתחות אישית ומקור לתובנות חדשות שמרחיבות את הלב ואת הנשמה שלנו בעולם הזה.
ואז על