יש משהו מעניין במקצוע של עורך דין. מצד אחד, מדובר בעסקה עם הרבה ידע טכני, חוקים ותקנות, ומצד שני, יש פה אלמנט אנושי מאוד. כל לקוח מביא את הסיפור שלו, את האתגרים והבעיות הייחודיות שלו.
אני תוהה האם היכולת להבין את עולמו של הלקוח ועל מה הוא חושב, משפיעה על הדרך שבה עורך דין בונה את האסטרטגיה המשפטית. האם זה נכון שאם עורך דין מצליח להתחבר ללקוח ברמה האישית, הוא יכול להוציא ממנו תוצאות טובות יותר? או שחלק מהמקצועיות טמונה דווקא בניתוק הרגשי כדי להימנע משיקולים אישיים?
האם יש מקום לשילוב בין השניים? איך זה משפיע על התוצאה הסופית?
ואז על