חשבתי על זה היום, כשחזרתי מהבריכה. יש משהו כל כך משחרר בשחייה. אני מתכוון, להיכנס למים אחרי יום ארוך, כל הלחץ פשוט מתמוגג. אבל מצד שני, כשאני מגיע לבריכה, תמיד יש את השאלות האלה: האם היום אני מתאמן או סתם שוחה להנאה? האם אני רוצה לנסות טכניקות חדשות או פשוט להרגיש את המים?
אני זוכר את הפעמים שבהן אני פשוט שוחה ונותן למחשבות לנדוד. לפעמים אני מתמכר לתחרויות עם עצמי, מנסה לשבור את הזמן הקודם שלי. זה יוצר איזה מתח, אבל בסופו של יום, מה באמת חשוב? ההנאה או ההתקדמות?
ואז יש את השעות הליליות. לשחות כשכולם בבית, כשברקע יש רק את הצליל של המים. זה כמו להיות לבד בעולם שלי, רק אני והבריכה. אבל מה, אני תוהה, האם באמת יש הבדל בין לשחות באור יום או בחשכה? שאלה משונה, אבל היא צורבת לי במחשבות.
ואז על