אני יושבת עכשיו במטבח, עייפה אחרי יום ארוך, ופתאום עולה לי רעיון מה אם הייתי פותחת מסעדה קטנה? משהו אינטימי ונעים, עם אוכל ביתי שמחזיר אותי למקומות שמזכירים לי את הילדות.
אבל אז אני מתחילה לחשוב על כל האתגרים. איך אני אמצא את הזמן להכין את כל המנות? ומה עם כל ההוצאות? והאם יש ביקוש למקום כזה שבו האוכל הוא לא רק טעים אלא גם מחבק?
אני מדמיינת את האנשים יושבים במסעדה, מתכנסים סביב שולחנות קטנים, מדברים וצוחקים, טועמים מנות שאני הכנתי... זה נשמע לי כמו חלום, אבל האם זה באמת אפשרי? רוצה להרגיש שאני לוקחת סיכון, אבל גם מפחדת מהכישלון.
אולי זה רק פנטזיה, אבל מדי פעם, בלילה כזה, כשאני עייפה ויחסית פגיעה, אני תוהה אם יש מקום בעולם הזה לגעגועים שלי לאוכל ולבישול.
ואז על