בלילה, כשכל העולם שקט ואני יושב מול הדף ריק הזה, מתחילות המחשבות לזרום. השאלה שעולה לי היא האם אני באמת יכול ליצור משהו בעל ערך, משהו שיגע באנשים אחרים. לפעמים אני מרגיש שהיצירה שלי פשוט לא מספיק טובה, שאולי אני לא מספיק מוכשר או שאין לי מה להגיד.
אבל אז אני חושב על כל האמנים שזכורים לי, אלו שהעבודות שלהם נגעו ללבי, והם לא תמיד היו מושלמים. יש להם משהו אמיתי בתהליך, משהו שמתחבר לחוויות שלהם, לרגשות ולחיים עצמם. מה אם גם אני אמצא את הדרך שלי להביע את מה שיש לי בלב? אולי זה לא בקטע של להיות "יוצר דגול", אלא פשוט להיות אני.
אז אני מנסה להזכיר לעצמי שהאמנות היא דרך לתקשר, ואם אני מצליח להביא את עצמי לידי ביטוי, גם אם זה לא תמיד מושלם, אולי אני יכול לגעת באחרים בדרכי שלי. אני לומד לא לחשוש מהשיפוט של אחרים, כי בסופו של דבר, אני עושה את זה בשבילי.
ואז על