לפני כמה שבועות, הייתי אצל הספר שלי, יוסי. הוא כבר שנים מלווה אותי במסע הזה של השיער - וכשאני אומר "מסע", אני מתכוון לזה באמת. חוויתי איתו כל כך הרבה שינויים - מהקצר בגרסה המרדנית ועד הארוך והמושקע שהחזיק מעמד יותר מדי זמן.
ביום ההוא, נכנסתי למספרה בתחושת מועקה; החיים בבית לא היו פשוטים לאחרונה ותחושת לחץ ליוותה אותי. כשישבתי בכיסא והנחתי לי את הראש לתוך ידיו המיומנות של יוסי, הרגשתי איך אני משילה מעליי את כל הכובד הזה. השיחה שלנו זרמה בצורה הקסומה הזו, כאילו לא התראינו רק לפני חודשיים (בעצם זה היה חודשיים).
בזמן שהוא חייט את שיערי ברכות ובמקצועיות רבה, פתחנו בשיחות קלילות על העולם שסביבנו. גיליתי שאנחנו חולקים אהבה לבישול ואפילו דיברנו על מתכונים שאמא שלי הייתה מכינה כשהייתי ילד. באופן מוזר ומרגש, הפך המפגש הזה לשיחת נפש שלא צפיתי לה - דיברנו על חלומות עתידיים ועל הכמיהה שלנו להיות טובים יותר עבור עצמנו ועבור אחרים.
איך שיצאתי מהמספרה עם תספורת חדשה והרוח בנשמה - פשוט הרגשתי כמו אדם חדש. באותו רגע הבנתי שוב כמה חשוב לנו למצוא מפלט בחיים כבדים ולעיתים קשים; מקום שבו אפשר להיתמך ולהרגיש נאהב גם כאשר העולם סביב מרגיש סוער ולא יציב.
אז אם אתם מחפשים מקום שמזמין חזרה לחיים תוך כדי טיפול בשיער שלכם - אל תהססו לנסות את המספרות המקומיות בעירכם. ולצד השיחה שתתרחש שם (כי תמיד יש שיחות), זכרו לקחת נשימה עמוקה ולתת לדברים לצאת החוצה - לפעמים זה יכול לשחרר עול גדול במקומות שלא חשבתם שניתן לשחררו בהם.
ובכן, תודה לך יוסי! איזו שעה קסומה זו הייתה.
