היה זה יום סתווי, כשישבתי בביתי וחשבתי על כל מה שעבר עלי בתקופה האחרונה. השבועות האחרונים היו עמוסים באירועים ובמצבים לא קלים, והרגשתי שאני פשוט שקועה במחשבות רעות. ואז, פתאום, אני רואה מבעד לחלון חבורה של ילדים משחקים בגינה שממול. הם צובעים את הדשא בצהוב עם בלונים בהירים - ואני מתפלאת מהכוח שיש לצבעים.
נזכרתי שהיו ימים שבהם צבע היה עבורי דרך מאוד משמעותית לבטא רגשות. כילדה קטנה אהבתי לצייר בעזרת צבעי מים. הייתי משקיעה שעות בציור פרחים וגנים מפוארים, כל אחד מהם נצבע בגוון אחר בהתאם למצבי רוח שלי באותו רגע; אדום כשאני כועסת, כחול כשהייתי עצובה וצהוב כשמשהו טוב קרה.
באותו רגע מול החלון הבנתי שכשסביבנו יש צבעים חיוניים ומלאים בחיים, גם אנחנו יכולים לבחור לראות אותם ולא רק את הכאב או הקושי. החלטתי להרפות קצת מהמרוץ הזה ולהוציא ציוד ציור ישן שנשאר לי מהתקופה ההיא - כמה צבעים ודפים לבנים.
לקח לי זמן להתרכז מחדש ולהתנתק מהמחשבות המטרידות שלי, אבל בסופו של דבר יצא ממני משהו יפה; גן קסום במלא עוצמה של צבעוני ושמח שחזר לפרוח בי שוב. תהליך הצביעה עצמו היה כמעט טקס; הישיבה שם מול הדפים הלבנים נתנה לי תחושה חדשה-של חירות אוטנטית ושל ביטוי עצמי אמיתי.
אז הטיפ שלי לכם - אם אתם מרגישים שהשגרה בולעת אתכם או שאתם תקועים בתוך מחשבות קודרות - פשוט קחו דף וצבעו! אל תשפטו את עצמכם יותר מדי והאפשרו לעצמכם להיות חופשיים כמו שכבר הייתם פעם בעבר. לפעמים הדבר הכי קטן יכול בהחלט לשנות לנו יום ולעזור לנו לראות עולם חדש לגמרי דרך העיניים שלנו.
מוזמנים לשתף אותי בצבע שלכם וכיצד הוא משפיע עליכם!
