לפני מספר חודשים, החלטתי להתקין מצלמות אבטחה בבית. אמנם לא הייתי מהמתלהבים מהרעיון - אני אדם שמעדיף לחיות את החיים בשלווה, בלי לחשוב על כל הדברים הרעים שיכולים לקרות. אבל לאחר מקרה גניבה שהתרחש אצל השכנים שלנו, התחלתי להבין שאין מקום לבעוט בעיניים זורחות למצב שקיים בעולם.
בוקר אחד יצאתי לשוק לקנות ירקות ופירות כמו שאני עושה בכל יום שישי. כשחזרתי הביתה, חווית הפתיחה של הדלת עם סכין בידי הסתיימה באירוע שהתברר כטעון רגשית מאוד. השכן טל צילם אותי בזמן שנכנסתי לביתו וקרא לי להסתכל על המצלמות שלו. הוא רצה שאראה איך הם תפסו אנשים מסתובבים באזור בשעות הלילה.
אז נזכרתי במצלמות שמגוננות בעצם עלינו גם כשאנחנו מבצעים פעולות יומיומיות פשוטות כגון קניות או אפילו בפעילות ספורטיבית בחוץ. התקנתי מערך של ארבע מצלמות בחללים שונים בבית - רציתי להיות בטוח שבמקרה של אי-נעימות עתידית, תהיה לי הוכחה בשרשרת האירועים.
המקומות בהן הצבתי את המצלמות הפכו להיות סמל לביטחון עבורי ועבור המשפחה שלי - עכשיו יכולנו לצאת מהבית ולדעת שהכול מתועד ומוגן בצורה הטובה ביותר האפשרית. וכשאני אומר "מתועד", אני מתכוון לכל פרט קטן; כל תנועה חשודה וכל רגע יקר מפז שלנו ביחד קיבלו הגנה נוספת.
וכאן מגיעה התובנה האישית: זה לא רק עניין של טכנולוגיה אלא גם תחושה פנימית ששווה הרבה יותר מזה. כשיש לנו ביד מציאות מעודכנת ותיעוד מהימן, אנחנו יכולים להתמודד עם העולם החיצוני בביטחון רב יותר ובנועם גדול יותר; יש בזה משהו מרגיע ובעיקר מאפשר לנו להרגיש מוגנים באמת.
אם אתם חושבים שזה יכול לעזור לכם או לשפר את איכות החיים שלכם כמו שזה עשה בשבילי - אל תהססו! צילום לכשעצמו אינו פותר בעיות אבל בהחלט מעניק תמונה ברורה וחלקה למציאות שלנו וגם מסייע להבין נהרות רחבים בהרבה ממה שאנחנו רגילים לחשוב שרק נעימים לפגישת פנים מול פנים.
עם הזמן הבנתי שגם כשהמצלמה אינה מחויבת תמיד לדבר היא יכולה להיות סוג של חבר סמוי שעוזר לי ללכת בשקט ובשלווה בבית, ושמאפשר למשפחתי להרגיש בנוחות נפשית שבעבר לא היה אפשר לדמיין.
אז כן, אולי מדובר בעוד מכשיר טכנולוגי בחיינו המודרניים - אבל עבורנו זו הייתה דרך למצוא ביטחון חדש ומרגש בין קרני האור והצללים הקטנים שפעמים רבות מורידים אותנו לייאוש בלא משים!