לפני כמה חודשים, החלטתי שאני חייב לשנות משהו בחיים שלי. אחרי שנים של חוסר פעילות גופנית, נשמתי עמוק ונכנסתי לחדר כושר שליד הבית. הייתי די מתוח - חשבתי שהכול ייראה לי מפחיד ומוזר; אנשים רצים על המסילות, אחרים מרימים משקולות כאילו הם יוצאים מתוך סרטי פעולה.
כשהגעתי למקום, היה שם מישהו שדווקא הכניס אותי לאווירה חיובית. הוא חייך אליי ואמר: "אל תדאג! גם אני התחלתי מאותה נקודה." הוא הציע לי לעשות איתו אימון ראשון, ופשוט לא יכולתי לסרב. היינו באותו גיל בערך וזה הפך את החוויה להרבה יותר נוחה עבורי.
אותו יום הפגיש אותי עם כל כך הרבה דברים חדשים - ובעיקר עם עצמי. הבנתי שהתהליך הזה הוא לא רק פיזי אלא גם נפשי. כל פעם שהצלחתי לבצע עוד חזרה או להרים עוד משקל קטן, הרגשתי שסוגר תיק דחוס בלא מעט ספקות מדבריי הקודמים: "אני לא מספיק טוב", "אני כבר בן 30" ועוד מחשבות שצצו בראשי לעיתים קרובות.
טיפ שאולי תעזור לכם: כשאתם מגיעים לחדר הכושר בפעם הראשונה (או השנייה), אל תתנו לדעות של אחרים לבלבל אתכם. כולם שם נמצאים בשביל עצמם ולא בשביל לשפוט אחד את השני. קחו את הזמן שלכם, שמרו על הסבלנות ואל תדרשו מעצמכם יותר מדי בהתחלה - זה בסוף יתרגל לכאב.
מה שהכי חשוב במפגש הזה היה ההבנה שמדובר במסע אישי ולא בתחרות מול מישהו אחר. יש ימים שהם קשים ויש ימים שבהם פשוט מתחשק לשבת ולשתות מים, אבל בכל יום חדש אפשר לבנות עוד אבן בדרך לגירסה הטובה ביותר שלך.
אז חברים יקרים, אם אתם חושבים להתחיל או רוצים לקחת כמה צעדים קדימה עם האימונים שלכם - אין זמן טוב מזה! צפיה בתוצאות לא צריכה להיות המטרה היחידה; תהיו נאמנים למסלול שלכם ותזכרו שזה נותן לכם בזכות בלבד!