שנתיים עברו מאז שהחלטנו לבנות בריכת שחייה בחצר שלנו. אני זוכר את היום, ישבנו בעלי ואני בצל של עץ התאנה, עם כוסות קפה ביד, והחלפנו רעיונות על מה לעשות עם החצר האחורית. כבר שנים שאנחנו חולמים על הבריכה הזו, אבל תמיד זה נדחה מטעמים שונים. החלטנו הפעם לא לדחות את החלום.
כשהבריכה הייתה מוכנה, היא חזרה להיות חלק מהחיים שלנו כמעט מייד. בכל יום אחרי העבודה נכנסנו אל המים הקרירים ותוך כמה שבועות הרגשתי איך כל הלחצים של היום מתמססים בתוך המים השקטים. הבן שלי היה מגיע אחרי בית הספר ומקפץ בשמחה לתוך המים. הרגעים האלה פשוט היו קסומים; צחקוקים ופיקניקים קטנים ליד הבריכה שינו לגמרי את הדינמיקה המשפחתית שלנו.
אבל מעבר לשעות הכיף והצחוק, למדתי גם דבר חשוב - הבריכה היא לא סתם מקום לשחות בו או להירגע בו בקיץ. היא הייתה כמו מרכז חברתי קטן עבור כל השכונה! בשבתות הזמנתי משפחות למפגשי ברביקיו שהתחילו בצהריים ונמשכו עד הערב כשאור הנרות משתקף במים הצלולים. גיליתי שאנשים אוהבים להתאגד סביב מים; שיש משהו בהרמוניה ובשלווה שהמים מביאים להם.
הטיפ שאני רוצה לתת לכם אם אתם שוקלים לבנות בריכה: תחשבו רגע על מה שאתם רוצים שהיא תשיג עבורכם ומשפחתכם וגם מבחינה חברתית. בעצם מדובר בהשקעה רגשית ולא רק פיננסית; זו הזדמנות ליצור רגעים בלתי נשכחים ולזכור שבסוף זה הכל עניין של קשרים ויחסים עם אנשים קרובים ואוהבים לנו.
אז כן, החיים מסביב לבריכה לימדו אותי שיעור חסר ערך - הקשר בינינו לבין אחרים הוא שמפרה אותנו ומעשיר את חיינו בדרכים שלא התכוונו להתחיל לחקור מלכתחילה.