כשהייתי ילד, הקיץ היה מתרכז סביב הבריכה של השכן. אני זוכר את הימים החמים שבהם אנחנו, כל הילדים מהשכונה, היינו בחוץ עד שהשמש כמעט שקעה. זה היה המקום שבו חוויתי לראשונה את התחושה הזו של חופש אמיתי - רק אני והמים הכחולים שמזמינים אותי להיכנס.
כל בוקר הייתי קם עם העיניים הזאת והחלומות שלי מרחפים מסביב כמו עפיפונים בשמיים. היו לי רעיונות נהדרים: לקפוץ באוויר ולצלול עמוק מתחת למים או פשוט לשכב בצד ולתכנן את כיבוש העולם עם חברים. אבל יום אחד קרה משהו שלא ציפיתי לו.
נפלתי לא פעם לבריכה תוך כדי ריצה. הוא אחד מאותם רגעים שנחרטים בזיכרון - ההתרסקות המוחלטת והתסכול שאחרי זה, מחוסר יכולת ללכת מיד אחרי הנפילה. אבל מה שאני באמת זוכר זאת הייתה תחושת הסולידריות כשחבריי מיהרו לעזור לי לצאת מהמקום שבו נתקעתי בבעיות - הם חזרו לגבורות שלנו בפעם הראשונה ובאופן בלתי צפוי פתאום למדתי גם על עצמי משהו חשוב: ברגעים הקשים ביותר נכון לעמוד יחד ולא לבד.
עם השנים הבנתי שבריכת שחייה היא הרבה יותר מאשר מקום לריענון בקיץ - זו מציאות שמלמדת אותנו על קשרים אנושיים ואינסטינקטים בסיסיים של ידידות ועזרה הדדית. בין אם מדובר במשחק בכדור מים או במירוץ מי יצוף ראשון לרוחב הבריכה; כל פעולה שם היא שיעור לחיים עצמם.
אם יש לי טיפ קטן בשבילכם, אז הנה הוא: תמצאו לכם שעה ביום לפחות להעביר ליד בריכת השחייה, הדברים הפשוטים שנראים אולי טריוויאליים יכולים לפעמים להיות הכי משמעותיים. תעשו טבלה ותבחרו ימים בהם תצאו לבריכה, הזמנים האלה לא רק נותנים לנו הרגשה טובה ומקליקים רגשות טובים בלב אלא גם עוזרים לחזק מערכות יחסים.
אז תנו לזה סיכוי - מים תמיד יהיו שם עבורכם וכולנו יודעים כמה כוח יש למקום הזה בתוך לבבותינו!