לפני כמה חודשים, אחרי תקופה ארוכה של חיפוש ופגישות עם רופאים שונים, החלטתי לבקר במרפאה פרטית. לא יכולתי עוד לעבור את ההמתנות הארוכות והתחושה שאני רק עוד מספר בסביבת בריאות ציבורית שהייתה עמוסה ולא מתפשרת. זה היה אחרי יום קשה בעבודה, כשבא לי פשוט לברוח מהכל.
נכנסתי למרפאה ופתאום הרגשתי כאילו אני נמצא במקום אחר לגמרי. קירות בצבעים נעימים, חיוכים מסבירי פנים מכולם - מהרופא ועד המזכירה. שום תחושת לחץ, רק אווירה רגועה שמזמינה אותך לדבר ולשתף. התיישבתי בכיסא הממתנה ונשמו בתוך ראשי תובנה קטנה: "זה מה שחסר לי כל כך הרבה זמן".
מהשיחה הראשונה עם הרופא גיליתי אדם קשוב שבאמת רוצה לעזור לי. הוא לא הסתפק בבדיקות שטחיות אלא לקח את הזמן כדי להבין את הסיפור שלי ואת הקשיים שאני עובר. כשהוא הסביר לי על אפשרויות הטיפול בצורה נגישה וברורה, הייתי ממש בשוק מזה שבעצם שמעו גם אותי וגם את הצרכים שלי.
בהמשך הדרך היה חשוב לי לשמור על קשר יומיומי עם המרפאה וכך הפכנו לרשת תמיכה שלא נגמרה בפגישה אחת בלבד. למדתי שהעבודה עם אנשי מקצוע היא לא תמיד נרטיב חד-משמעי; לפעמים מדובר ביצירת מערכת של יחסים והתבוננות פנימית שמתפתחת לאורך זמן.
אז אם אתם מתקשים למצוא מקום שבו תרגישו בטוחים ומקבלים באמת טיפול טוב - אל תהססו לחפש מרפאות פרטיות ולבדוק אותן מקרוב. זכרו - בריאות נפשית וגופנית היא כמו גינה שדורשת טיפול והרבה אהבה (ולא לפחד לשלם קצת יותר בשביל איכות!).
אני יודע שעוד יש המון עבודה לעשות ושלא כולם יכולים להרשות לעצמם טיפול פרטי, אבל לפחות מאחל לכולכם שתמצאו מקום שבו תוכלו להיות מדויקיים מי שאתם ולהרגיש בבית.