לפני כמה חודשים, אחרי שנים של נבירה בין סדנאות רכב ורבות מרגעי הפחד וההפתעה לאור מראה הרכב שלי, החלטתי לתת לו טיפול מיוחד. האמת? זה היה יותר מסתם צביעה - זה היה רגע של גילוי עצמי.
האוטו שלי, שהיה פעם חדש ומבריק, נראה כמו שחף עייף שסרב להתרומם מהמים. קילופים בצבע ומכה קטנה בדלת קיבלו את פני כל מי שניסה להתקרב למכונית שלי. באיזשהו שלב הבנתי שאני לא יכול להסתיר את זה עוד; הגיע הזמן לפתוח דף חדש.
חיפשתי מכון צבע שמרשים אותי בתוצאות שלו. הלכתי לראות עבודות קודמות וראיתי שאתם יכולים לשפץ לא רק מכוניות, אלא גם רגשות וחוויות שיש מאחוריהן. בחרתי במעצב ששמעתי עליו המלצות והוא הסכים לקחת על עצמו את המקרה הקשה שלי.
היום הראשון בו השארתי את האוטו שם היה נטול שקט נפשי. שאלות החלו לעלות: "מה אם הם יעקבו אחרי הקווים והגוון שלא התכוונתי?" "מה אם אני אצא עם אוטו שפשוט ייראה כאילו עבר חצי שנה במדבר?"
אבל יום לאחר מכן הגעתי לביקור - והרכב פשוט לקח לי את הלב! כשפתחתי את הדלת וכמעט ולא זיהיתי אותו בעבודת הצביעה המעולה שעשו לו - היו רגעים בהם חשבתי שזה איש אחר שהביא לי מתנה יקרה מפז!
מאותו רגע, החזרנו לעצמנו קצת תחושת חדוות החיים ותשוקה לעולם החדש והיפה הזה שהתעורר מחדש סביבי. ואז הבנתי דבר חשוב: צביעה היא בעצם תהליך הרבה יותר מעמוק מלראות איך המכונית נראית מבחוץ - זו הזדמנות לדמיין וליצור מציאות חדשה; לשחרר דברים שאינם משרתים אותנו יותר ולעטוף בהתחדשות ובתקווה עתידית.
אם אתם מחפשים לעשות שינוי בכדי אולי לשדרג או אפילו להשיב אליכם משהו ישן ואהוב שלא קיבלתם ממנו כלום מזמן - ממליץ בחום על חוויית צביעת רכב. המסע הזה לימד אותי שגם ברגעים הכי פשוטים אנחנו יכולים להתחיל מחדש ולהתחדש בכל תחום בחיים שלנו; כמו מכונית יפה במובן הכי אמיתי שלה.
אז חברים, אם נתקלתם בצבע דוהה או משטח שרוצים לחדש - אל תהססו! לפעמים אנו צריכים להזכיר לעצמנו שאנחנו ראויים לזוהר פנימי ולא משנה איזה פגם יש לנו בחוץ.