שבוע שעבר, אחרי יום ארוך ומעייף בעבודה, התייצבתי בסופר המקומי שלי. לא מדובר באחד מאותם רשתות ענק עם מדפים אינסופיים, אלא במכולת השכונתית הקטנה ששמרה על האופי והחום שלה. כשנכנסתי פנימה, הרגשתי כמו בבית.
באופן כללי אני אדם שמעדיף לקנות בסופר הגדול כי שם יש מבחר גדול יותר. אבל המכולת הזו היא משהו אחר. היא קטנה וצפופה, אבל בכל פינה שלה יש סיפור. בעל החנות הוא איש זקן בשם דוד, שהכיר אותי מהיום הראשון שנכנסתי לשם כסטודנט חדש בעיר. תמיד עם חיוך ושיחה קצרה על מזג האוויר או על חדשות השכונה.
באותו ביקור במיוחד, הבחנתי בדברים שעמדו על המדף: חלות טריות שנאפו בבוקר ואפילו ירקות ממש משק מקומי. היה לי לילה ישראלי קלאסי בתוכנית - להתארגן חברים ולערוך ארוחה מפנקת יחד. כך הגעתי למסקנה שבמקום לסחוב את עצמי לסופר הענקי והמוכר, עדיף תמיכה בעסק קטן ומשפחתי שגם תומך בי וגם מתקשר לנשמה.
כשבחרנו את המוצרים - מאפה טרי כאן וירקות צבעוניים שם - נפל לי האסימון כמה חשוב לתמוך באנשים ובקהילות שלנו ולא רק ברשתות הגדולות שלא אכפת להן מהפרטים הקטנים של החיים שלנו בשטח.
אם אתם כמוני לפעמים שוכחים כמה משמעות יכולה להיות לחנות מכולת קטנה בשכונה שלכם - עשו לעצמכם טובה ותצאו לבדוק מה קורה אצלכם מתחת לאף! ייתכן שתמצאו כמה הפתעות טובות וטעמים חדשים ובעיקר תחושה נהדרת של קשר אנושי וחיבור לקהילה.
כי לפעמים הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה פשוט לגלות מחדש את הפינות הקטנות שאוהבות אותנו בחזרה.